ובזה יש לישב קושית התוס' דלא מקשה מכל עירוב דע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דיש לומר דס"ל משום מקני רשותא ושוב אסור רק בתחלת היום ואז אי אפשר לאמטוי אבל מאותה משנה שפיר מקשה דלא ס"ל מקני רשותא דאסרו משום הכנה ודו"ק היטב. איברא דאכתי תקשה הא לא מצי לאמטוי בשביל איסור הוצאה וצריך לומר כיון דאין מערבין אלא לדבר מצוה אם כן שוב יכול לאמטוי דלא גזרו על שבות בין השמשות ואז כשהוא שם שוב קונה רשות בעצמו בכניסת השבת וז"ב. ובזה יש לומר פרפרת נאה הא דפריך מאותה משנה דוקא משום דהב"י כתב בסי' תט"ו דהא דאין מערבין אלא לדבר מצוה היא דוקא בפת אבל ברגליו מצי לערב אף לדבר הרשות ומטעם כיון דהקלו בפת שא"צ להוליך בעצמו לכך לא מקילין רק לדבר מצוה ולפ"ז זהו לר"י דוקא דאמר אחד עני ואחד עשיר מערב ברגליו אבל לר"מ דסבירא ליה דעיקר עירוב בפת לא שייך זאת ועיין בחידושי אהעו"ז סי' תט"ו ואם כן שוב לכך מייתי מהך משנה דמוקי כר"י כמ"ש התוס' בדף ל"ג שם ולכך מביא מאותה משנה ודו"ק היטב. ובזה י"ל הא דמשני גזירה משום יום טוב אחר השבת היינו דשם לא שייך דלא גזרו על שבות בין השמשות כמ"ש המג"א סי' שמ"ב דשאני עיולי יומא מאפוקי יומא ועיין תוספת שבת סי' ש"ב ובחידושי אמרתי בזה דבאמת צריך ביאור מה שייך לומר כיון דמצי לאמטוי הוה כמאן דאמטיי' והא יש לומר ניהו דלענין קנין שביתה כיון דהוא חפצי הפקר דאיכא למ"ד דהבטה בהפקר קני ואף למ"ד דלא קני עכ"פ כשעשה עירוב הוה כאילו עשה מעשה הוה כמו דאמטיה להתם אבל במה נסתלק חזקת ביתו הא באמירה בעלמא לא נסתלק רשות דבדיבור לא מועיל לסלק רשות וכדאמרו בב"ב דף מ"ג ואם כן שוב לא קנה שביתה עד שעושה מעשה קנין שמורה שרוצה לסלק מחזקת ביתו והיא לכאורה הערה גדולה. אמנם נרא' דעיקר קושית הש"ס מהא דמשני מחשיך עליו והא כבר הניח בראשון ועכ"פ נסתלק מחזקת ביתו דלרבנן דס"ל דספק אם שתי קדושות הן ס"ל לר"י דהו"ל חמר גמל ועכ"פ כבר נסתלק רשות ביתו ושוב ראוי לומר דהוה כאילו אמטיה להתם ובזה ממילא לא קשה קושית התוס' דמכל ע"ש ל"ק דלא נסתלק חזקת ביתו משא"כ בזה. ובזה י"ל הא דאמר גזירה משום יו"ט אחר השבת דאז לא שייך לומר שכבר נסתלק רשות ביתו דמשבת ליו"ט ודאי הוה קנין חדש דבשלמא ביו"ט קודם שבת יש לומר דחדא קדושה היא רק שניתוסף הקדושה בשביל שבת אבל מקדושה חמורה לקדושה קלה לא שייך לומר דקדושה אחת הן וכעין זה כתב הט"ז דאפוקי יומא דיו"ט ראשון לגבי כוס דיו"ט שני ניחא לן באפוקי יומא טפי כנ"ל וזה ע"ד הפלפול. אבל גוף הדברי' הם נכונים מאוד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (כ״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
