שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (כ״ג)

והנה בהא נחלקו אי סוף היום קונה עירוב או תחלת היום קונה ושבת מכינה לעצמה צריך ביאור היאך שייך תחלת היום קונה והא כל דהוא קדושת שבת שוב אי אפשר לקנות עירוב דבשבת אין קונה עירוב וצ"ל דעם קדושת שבת ברגע שמתחיל לכנוס קונה עירוב וקדושת שבת וקני' בא כאחד דאל"כ או שהוא מאוחר או קודם ומאוחר כבר נאסר בתחלת שבת או שהוא קודם והו"ל הכנה וע"כ שהוא ברגע שמתחיל שבת ואף שאי אפשר לצמצם מכל מקום הא היודע עתות ורגעים יודע אימת מתחיל שבת ואז נקנה לו שביתתו כל שהניח עירוב ורוצה שיקנה לו שביתתו: איברא דלפ"ז צריך ביאור הא דפריך הש"ס בעירובין דף ל"ד מהמשנה דכיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ואמאי נימא כיון דבעי אמטוי מצי ממטי ליה אע"ג דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי ומה קושיא הא אי אפשר לצמצם ולהביאו באותו רגע ואם כן אי תחלת היום קונה אי אפשר לומר דהוה כאילו הביאו שם דבשלמא כשהוא שם קונה ממילא בעת התקדש השבת אבל לומר דכיון דאי בעי ממטי ליה הוה מצי לאמטוי זה אינו דהא לא מצי לאמטוי וא"ל דהיה יכול להביאו קודם שהתקדש ליל שבת דזה אינו דעיקר אנו דנין על שעת חלות הקנין. תדע שכן הוא דהרי התו' כתבו שם בד"ה ואמאי דלכך לא פריך מכל ע"ש דהרי בה"ש שהיא שעת קנית עירוב לא מצי לאמטוי התם משום איסור הוצאה ואם איתא נימא כיון דמצי לאמטוי התם מקודם בה"ש וע"כ דאנו דנין על שעת חלות השביתה ואם כן שוב ל"ק דהא תחלת היום קונה והיא קושיא נפלאה. אך נראה דבאמת אם נימא דלא שייך מקני שביתה בשבתא ואינו אסור רק משום הכנה שוב יכול לקנות בשבת שביתה ואין צריך לצמצם דוקא עם כניסת היום ואם כן שפיר מקשה דהרי רבנן דהתם ס"ל דהאיסור משום הכנה ולא ס"ל משום מקני רשותא ואם כן שוב יש לומר דיכול לקנות אף כשכבר קדש היום ועיין בתוס' שם שכתבו דר"א ס"ל רק משום הכנה ולא משום מקני רשותא ויש לומר דגם רבנן ס"ל כן ושפיר מקשה דיכול לאמטוי התם: