שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (כ׳)

איברא דעדן תמוה דהרי הש"ס פשיט דשמואל לקולא מדאמר רב תחלת הוראה דהאי צורבא מרבנן לקלקולא ואם כן ע"כ דרב סבירא ליה כת"ק לחומרא ואם כן למה אמר דמיו"ט לחבירו מתנה וע"כ דיש חילוק בין יו"ט לשבת ובין יום טוב לחבירו וכמ"ש. מיהו לפענ"ד היה נראה דבאמת רחב"א אמר משמיה דרב דמתנה בעירובי תחומין ורבא אמר בעירובי תבשילין ואפשר דרבא חולק ואמר דרב לא אמר בעירובי תחומין רק בעירובי תבשילין אבל זה דחוק דרבא לא שייך שיפלוג איך אמר רב דהוא לא היה בדורו ולא מצינו כזה. והנה בירושלמי פ"ג דעירובין בה"ג אמר דר"א ס"ל דמדחול הוא קונה שביתה לשני ימים ולכאורה היה נראה לי דאי אפשר לקנות שביתה על שני ימים דהא אפשר שתאכל עירובו קודם ביה"ש השני ואז לא היה מועיל מה שקנה שביתה מבחול דהא סוף סוף אין לו עירוב קודם בה"ש והוה כמו נתגלגל עירובו קודם שתחשך דאינו עירוב ואם כן שוב ע"כ צ"ל דכל שאח"כ העירוב עודנו קיים נתברר למפרע שחל שביתה מבערב יו"ט חול והרי אין ברירה ותחומין עיקרו בדאורייתא ואפשר דאין ברירה בזה: