שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (י״ט)

אמנם הוא דחה זאת דאי אפשר לומר דרב ס"ל דת"ק אוסר בעירובי תחומין משום מקני שביתה דהרי רב אמר דמתנה על עירובי תחומין וע"כ דלא שייך לאסור מקני שביתה וע"כ משום הכנה וע"כ דרב כת"ק דאסור אך מה שאני תמה דאיך אמר רב הלכה כת"ק לאיסור והא רב מתיר אף בעירובי תחומין מיו"ט לשני ומכ"ש בעירובי חצירות. ובזה היה מקום לומר דלכך לא איבעיא אליבא דרב דלרב אי אפשר לומר דת"ק לחומרא מיהו תימה דהא גם להיפך אי אפשר דאם כן עכ"פ בעירובי תחומין אוסר והא רב מתיר מיו"ט לחבירו אף בעירובי תחומין וע"כ דלא ס"ל לא משום הכנה ולא משום מקני שביתה ואיך אסר מיו"ט לשבת והיא תימה גדולה ולחומר הנושא אמרתי דבאמת ע"כ מפרשינן דרב דמתיר מיו"ט לחבירו היינו באינו סמוך לשבת ואם כן ס"ל דמותר בזה והוא ס"ל דמקני שביתה גם כן לא שייך בזה ורבא חולק וס"ל דמכל מקום שייך משום מקני שביתה אף שהוא ס' חול ואם כן ביו"ט הסמוך לשבת שפיר אוסר ולפ"ז מבואר דלא כמ"ש הצל"ח דבשני י"ט של גליות שייך גם כן לאסור בשביל מקני שביתה או בשביל הכנה ודו"ק היטב כי לכאורה הדבר מבואר. איברא דעדיין קשה דנימא דרב כת"ק ולאיסור בשניהם והא בעירובי חצירות לא שייך הכנה לשיטת התוס' ומ"ט דאוסר ומיהו יש לומר דאסור משום מתקן אבל יותר מחוור דרב פסק כת"ק ולקולא. ובזה מיושב גם כן מה דרב מתיר מיו"ט לחבירו וקשה הא רב ס"ל משום הכנה כדאמרו בעירובין דף ל"ח ולמה לא אסור משום הכנה וע"כ דזה דוקא בשני י"ט של גליות דשם לא שייך הכנה כיון דס' הוא וכמ"ש התוס' וכפירוש המהרש"א ודבריו מוכרחים והצל"ח דחה דבריו ולפמ"ש לכאורה אין לנטות ימין ושמאל ולשיטת התוס' דמקני שביתה היינו הכנה ודאי קשה דהא רב אית ליה הכנה וע"כ כמ"ש ודו"ק היטב: