והנה הב"י באו"ח סי' תקמ"ט כתב בשם רבינו ירוחם על מה שאמרו ג' בתשרי שבו נהרג גדליהו בן אחיקם אמרו שבר"ה נהרג ודחו אותו ליום חול והנה כפי הנראה נהרג ביום א' בתשרי ודחו אותו ליום חול ומשמע דגם אז היה ר"ה שני ימים דהרי בר"ה נהרג וא"ל דנהרג ביום שני בתשרי דאם כן היה חול דבא"י היה וע"כ דגם בא"י היו שני ימים בזמן שמקדשין ע"פ הראיה איברא בהא דפריך בר"ה דף ח' ות"ל דהו"ל יום שנהרג בו גדליה והיינו בתלתא בתשרי דהא פריך על מה דתקנו בתלתא יו"ט ע"ש ומה קושיא הא באמת נהרג בר"ה רק דהתענית דחו על יום חול אבל אם יהיו יו"ט בזמן דאיכא שלום אם כן שוב היו"ט ראוי להיות ביום שנהרג בו באמת ואף אם נאמר דכיון שהצום נתקן ביום חול מהראוי שגם היו"ט יהיה ביום שהיו מתענין וכ"כ במפרה"י בשו"ת הנספחות שם בסוף הספר ע"ש בתשובה להגאון הצדיק מוהרמ"ס זלה"ה מ"מ קשה מה פריך ות"ל דהו"ל יום שלאחר ר"ה והא אף באמת ר"ה היה שני ימים וא"כ בשני בתשרי היה עדיין ר"ה ואסור להתענות בו וע"כ דמותר להתענות בר"ה והשאגת אריה בתשובה סי' ק"א האריך בזה וגם בטורי אבן שם האריך בזה ולא הרגיש דבשני בתשרי היה ר"ה לשיטת הרי"ף וסייעתו ועיין בשו"ת מפה"י שם שהארכנו גם כן בזה ושם כתוב בשם רבינו ירוחם שבשני נהרג ובאמת רבינו ירוחם כתב סתם שבר"ה נהרג ודחו ליום חול וצע"ג לשיטת הרי"ף:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ה (י״ח)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
