אמנם נראה דבהס"ד ס"ל להש"ס דאיסור דלא יטייל הוא משום דכיון דאסור לעשות בשבת אסור להזמין עצמו לעשות אח"כ בחול ואם כן שפיר מקשה וע"ז משני הש"ס דשם לא מנכרא מלתא ואינו אסור משום דאסור לקרב עצמו רק בשביל ממצוא חפצך. ובזה מיושב קו' רמ"א סי' ש"ז ס"ק י"ג דע"כ מוכח דגם ממצוא חפצך מותר היכא דלא מנכר דאל"כ הי' לו לשנוי דשאני התם דהוה ממצוא חפצך משא"כ בעירוב דאין מערבין רק לדבר מצוה וע"כ דגם ממצוא חפצך כל שלא מנכר שרי ולכן הוכרח לחלק בין מנכר מלתא דאל"כ לא שייך ממצוא חפצך ודברי הש"ע ברורים ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ט״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.