ובזה נראה לפענ"ד לענין דינו של הנוב"י הסמוך לשבת שיש לו ממקומו עד למקום שרוצה להלך ששת אלפים אמה ורוצה להיות שם שבת ונשאל אם מותר להניח עירוב בעיו"ט עד סמוך לשני אלפים ואז יהיה לו ארבע אלפים אמה ביו"ט וילך ביו"ט שם סמוך לבה"ש ויקנה שם שביתה ואז יכול לילך משם למחוז חפצו דאינו רק שני אלפים אמה והאריך בזה ולפמ"ש בכה"ג הוה שביתה חדשה דאותן השני אלפים אמה שיקנה ביו"ט קודם בה"ש והלא לא הי' כלל אף פסיעה אחת והוה כשביתה חדשה ואסור אמנם אם לא היה ששת אלפים ממש רק כחמשת אלפים אז מותר אבל לא ששת אלפים דאז עכ"פ באותן אלפים הי' לו גם כן מדרך רגל ביו"ט לא הוה כקניה חדשה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.