ומה שהקשה הגאון מוהרד"ב ז"ל הנ"ל דר"ש לטעמיה דדריש טעמא דקראי ואנן לא דרשינן במחכת"ה זה אינו דכל שאינו נ"מ לדינא גם אנן דרשינן טעמא דקרא כמ"ש התו' כתובות דף ח"י וגיטין דף נ"א ע"ש ועיין במרדכי פ"ק דפסחים גבי חמצן של נכרים כתב דחבית יי"נ שמונח עם חבית כשר צריך לעשות היכירא דלא בדילי אינשי מיניה הרי דאף דאסור בהנאה לא סמכינן על זה וצריך היכר וע"כ דדוקא הקדש ועיין בד"מ ריש סי' קכ"ג ביו"ד ועיין ש"ך יו"ד סי' פ"ח ס"ק א' ודבריו צ"ע דנראה דבאיסורי אכילה ג"כ אמרינן דבדילי מיניה וזה ודאי צ"ע ועיין מ"י כלל ע"ז אות כ"א ועיין בשו"ת הרשב"א סי' קע"ז הובא ביתה יוסף או"ח סי' ת"מ שכתב דוקא בהקדש משום חומר ומ"ש דגם בחמץ בדילי מיניה עיין בשו"ת זקני הגאון בעל שער אפרים סי' ז' בהגהת בנו הרב ז"ל שתמה עליו ועיין ביצה דף ל"ט הקדש דלא בדילי אינשי מיניה ועיין רש"י שם ובתוס' ד"ה הקדש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״א (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.