שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״א (י״ג)

והנה ביום ד' מקץ חמשה בחנוכה תרט"ו כתב לי תלמידי המופלג מו"ה מענדיל בודק נ"י בענין זה והוא כתב לישב קושית הגאון מוהרד"ב הנ"ל במה שהקשה על דברת התוספות במה שהקשו דאף בחול נמי לתסר משום שהוא עף זה קשה דהא נ"מ באם נתן שמן כשר בתוכו דליכא חשש משום סכנתא ומשום שמא יסתפק אסור וע"ז כתב דל"ק דאם כן שוב הוה גזירה לגזירה והתוספות ישינים כתבו דודאי אסור להטות וכמ"ש בדף כ"א וכאן הוה גזירה לגזיר'. הנה קריתי והטיתי בדברי הגאון דהא אין התחלה לקושייתו דהתוס' מקשה לטעם שהוא עף וע"ז הקשו דהא גם בחול אסור ואם כן אין התחלה לקושית הגאון דאם בנתערב וליכא סכנתא אם כן גם בשבת לא שייך החשש ודבריו בתירוצו אין לו שחר כלל והגאון לא הקשה רק בכיפה של אבנים וכמ"ש לעיל ועל מה שהקשו דלימא מפני שאינו נמשך אחר הפתיל' והקשה הגאון מוהרד"ב דהא נ"מ ביש נר אחר דולק וכתב דמכל מקום נ"מ לענין תערובות בשמן כשר דאסור משום עף ושמא יסתפק ליכא איסור הנה באמת זה אינו דגם בתערובות שמן כשר יש חשש מפני שהיא עף וגם משום מסתפק דמ"מ ריחו נודף וגם יש בו צרי וז"פ. ומה שהקשה מה נשתנה כשיש נר אחר כשר ולא ניחוש לשמא לא יהי' לו נר כשר כמו דגזרו במהותך אטו שאינו מהותך וגם בתערובות שמן כשר ולכך חידש דעיקר מה דגזרו חז"ל על שמנים ופתילות הוא רק בנר של מצוה שהם אמרו להדליק והם אמרו שלא להדליק במה שיש חשש איסור ולכך כל שיש נר דלוק הרי קיים מצות נר שבת דהוא משום שלום בית ואם כן הפסולים הוו כלא נדלק כלל וכאלו לא נדלק רק האחד הכשר. ובזה יישב קושית הגאון מוהרד"ב דכל שיש נר אחר כשר הוה כאילו לא נדלק ומותר אף לטעם שמא יסתפק ושמא עף זה תוכן דבריו. הנה אין לדבריו שחר כלל דאכתי שייך מסתפק דאטו בשביל שיש לו נר כשר לא יסתפק ומכ"ש עף דיש חשש סכנה מה יציל במה שיש לו נר אחר והרי התוס' הקשו דנימא אף בחול. ואם אמר יאמר שמיושב בזה קושית התוס' זה אינו דניהו דנימא דלא גזרו גזירה רק בנר של מצוה מכל מקום משום חשש סכנה ודאי דשייך למיחש דהרי גם למיעוטא חיישינן בסכנה כמבואר בחולין דף יו"ד ע"ש: