שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ב׳ (י״ד)

והנה בהא דאמרו בשבת דף כ"ו ע"ב אין מדליקין בטבל טמא ואצ"ל בשבת נתקשה הרשב"א דמה נ"מ בין שבת לחול עד שאמר ואצ"ל בשבת והניח בקושיא ועיין בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב פלפול ארוך בזה ע"ש סי' פ"א ולפענ"ד נראה דהנה הנאת כילוי של טבל לפע"ד ברור דלא שייך בזה ח"ש דכל הטעם דחצי שיעור אסור משום חזי לאצטרופי והרי הנאה של כילוי מה שכבר נכלה לא נצטרף וגם הו"ל ח"ש ע"י תערובות דטבל פתך ביה ברוב חולין ואף דכולו טבל מ"מ לא הוי רק חצי שיעור ע"י תערובות אך בהנאה ל"ש ח"ש כמ"ש הה"מ פ"ח ממ"א ואם כן אם טבל אסור בהנאה של כילוי מה"ת גם חצי שיעור אסור ועכ"פ בשבת דהוא הדלקת חובה והמצוה אחשביה לכשיעור דומיא מה שנסתפק המלמ"ל היכא דעל ידי המצוה שו"פ אם יכול לקדש בו ע"ש וכן בכמה מקומות דהמצוה מחשבו לכשיעור ולפ"ז שפיר אמרו דאצ"ל בשבת דהמצוה מחשבו לשיעור שלם ודו"ק. וגם יש לומר בפשיטות דבחול בידו לתקן ולהפריש התרומ' והטבל נעשה חולין אבל בשבת אסור לתקן ודו"ק: