ובגוף קושית הרב השואל למה לא יהי' אסור להדליק נר חנוכה בצרי דשייך החשש שמא יסתפק נלפענ"ד דבר נחמד דהנה גוף הגזירה שמא יסתפק הוא תימה דמה"ת ניחוש שיחלל שבת ויסתפק משמנו הדולק ואם נימא משאצל"ג היא מה"ת ודאי דאין לחוש כל כך שמא יחלל שבת שהוא איסור תורה אך גם אם נימא דאינו רק דרבנן מה"ת ניחוש שיסתפק משמנו ויבא לחלל שבת והרי משום חומרא דשבת מבדל בדיל מיניה וצריך לומר כיון דעדיין אינו מכבה רק שעי"ז הוא גורם כיבוי שאל"כ היה הנר דולק יותר ועכשיו כשיבא לאותו שיעור שכלה שמנו יכבה עי"ז א"כ בכה"ג לא שייך כיבוי לאינשי ולא חשוב מכבה לכך גזרו וכ"כ התוס' בדף מ"ז ע"ב ד"ה מפני ע"ש ומעתה באמת בנר חנוכה אף אם נימא דכבתה אין זקוק לה מ"מ בעוד שדולק בודאי זקוק לה ואסור לכבותה ולהשתמש לאורה ומכ"ש להנות בה ואם כן לא שייך גזירה שמא יסתפק דממנ"פ אי נחשב לההמון כמכבה בודאי לא יעשה זאת לחלל שבת ואי לא נחשב כמכבה והיינו מטעם שדולק עדן א"כ שוב למה יעשה זאת הא כל זמן שהוא דולק בודאי אסור להנות ממנו וא"כ מה"ת לחוש שמא יכבה וכל מה שנתן לתוכו אף יותר מהשיעור ולכל התירוצים שבב"י סי' תרע"ז והובא בט"ז סי' תרע"ב בעוד שדולק מה שצריך להשיעור אסור להנות ממנו וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״א (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.