שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע׳ (ט׳)

ובזה מיושב מה שהקשה הקצה"ח סי' צ"ב על דברת התוס' דא"כ היאך מוכיח הש"ס ממודה במקצת דלא אמרינן מגו דחשוד דאל"כ לא משכחת שבועה והא מה"ת אף בחשוד על השבועה לא נפסל ומכ"ש חשוד על הממון דלא נפסל לשבועה ולפמ"ש אתי שפיר דשם באמת מספק מהראוי לאוקמי גברא בחזקת כשרות ולומר דקושטא קאמר וע"כ מדהטילה התורה שבועה עליו ע"כ חשדינן ליה לגזלן ודאי בלי התנצלות ואם כן שוב חשוד אשבועתא מן התור' וע"ז באמת חידש אביי דשייך מלוה ישינה וכל דיש קצת התנצלות שוב לא חשוד בבירור על הממון ואינו פסול רק מדרבנן וזה בחשוד על השבועה אבל חשוד אממונא לא חשוד על השבועה ולפמ"ש י"ל דגם אביי מודה דלא אמרינן מיגו דחשוד ובזה י"ל בכוונת הרי"ף והרא"ש בב"מ דאין נ"מ בין אביי ורבא דכל דשייך מלוה ישינה לא חשוד והקשה הדרישה סי' צ"ב דנ"מ כגון דמחל לו התביעות דלא שייך מלוה ישינה ואם כן שיך מיגו דחשוד ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ כל שיש לו קצת התנצלות שוב לא אמרינן מיגו דחשוד דגם חשוד על השבועה בכה"ג לא מפסל מן התורה. ובזה מיושב גם מה שהקשה הקצה"ח על דברת התוס' בב"מ דף ה' דאין פסול מן התור' לשבועה כמ"ש הר"י חסיד והרי חשוד על השבועה כשר לשבועה מן התור' מכ"ש בגזלן דלדבר אחד חשוד ע"ש ולפמ"ש לא קשה מידי דמה ענין חשוד לגזלן ודאי וז"ב ופשוט: