שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע׳ (ו׳)

והנה בגוף הדין בחשוד על השבועה הנה הב"י בחו"מ סי' צ"ב הביא בשם ריב"ן מיגש דהחשוד על השבועה פסול לעדות ודייק לה ממ"ש רש"י שמא יוציא הלה את הפקדון ויפסלנו לעדות וכתב דמשמע דאינו רק דרבנן ובשבועות פרק כל הנשבעין חשיב לה בהדי פסולי דרבנן וכתב הב"י ע"ז דכן משמע בתשובת הרא"ש שמביא הטור בסי' צ"ט ובתוס' ב"מ עלה ה' ובאמת שכל הבא בתוכו יתמה דלמה הוצרך הר"י בן מיגש לדברי רש"י הנ"ל הא בסנהדרין דף כ"ז אמרו בהדיא דאל תשת רשע עד קאי על גזלנין ומועלי שבועות ומשמע בהדיא שם דהוא פסול תורה וכבר תמה בזה בכנה"ג על הטור בהגהת ב"י שם אות ב' בשם הרש"ץ ז"ל ולפענ"ד הדברים נכונים דבאמת כל שהוא ממעלי שבועות דהיינו שידוע בבירור שעבר על שבועתו מה שנשבע אם להבא או לעבר זה ודאי פסול מן התורה ור"י בן מיגש ז"ל לא הצריך לזה ראיה רק בדבר שלא נודע לנו כלל שעבר רק שאנו חוששין שמא לא נשבע כראוי כגון התם דאטו ידענו דנשבע לשקר רק שאנחנו לא מניחין אותו לשבע שמא יוציא הלה את הפקדון ואולי יבורר שאינו שוה כמו שנשבע ואם כן אנחנו רק מסופקים שמא ישבע לשקר ע"י שנראה שהמשכון שוה יותר אף שיוכל להיות שטעה בהשומא וחשוב שמא שוה יותר או שנתקלקל החפץ או שהשער נשתנה עכשיו וכדומה מכל מקום כל שאנו רואין לפי מראית עינינו ששוה פחות אמרינן דהוא חשוד על השבועה בזה צריך ראיה דלמה יפסל לשבועה בזה ולא נימא דאוקי גברא אחזקת כשרות ומסתמא טעה בזה וע"כ דכל שהוא חשוד עכ"פ שנשבע לשקר פסול לעדות ולזה כתב דחשוד כה"ג על השבועה אינו פסול רק דרבנן ובזה דברי הב"י מבוארים שהביא מתשובת הרא"ש שמביא הטור סי' צ"ט והיינו דגם שם לא נודע בבירור אם עבר על השבועה דהרי בדבר מועט כתב הרא"ש בעצמו דכשר דנוכל לדונו בטעות ואם כן בהרבה גם כן אין מקום לומר שודאי פסול דדלמא טעה רק שאינו נאמן לומר כשנשבע שטעה כמ"ש הרשב"א בתשובה וכן קי"ל ביו"ד סי' רל"ב אבל מכל מקום אינו רק חשוד בעלמא ולא בבירור ששיקר ובכה"ג אינו פסול רק מדרבנן: