והנה ביום ד' שמות תרי"ד הגיעני תשובה מק' שניאווא בע"א ביבמה להתיר לשוק בכלו חדשיו והביא שם השואל מה שהקשה על הנימוק"י הנ"ל לענין חליצה דבעי שנים וכתב לו הגאון מהרש"ק שכן הקשה בנתיבות אמנם הוא רצה לישב הקושיא בדברים דחוקים ואין כדאי להעלות על הספר אבל מ"ש שם דחליצה סתמא לשמו קאי רק כיון דבעי עדים אם כן הוי כידיעה בלי ראיה המה דברים מגומגמים דהעדים ראו החליצה ועל כוונתם א"צ להעיד וכל שסתמא לשמו קאי ודאי כשר ולדבריו בקידושין שבודאי צריך כוונה יהיה ידיעה בלי ראיה וזה דבר זר:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע׳ (כ״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.