והנה בחו"מ סי' ל"ד ס"ב מבואר דעובר עבירה שאין בה מלקות אינו פסול רק מדרבנן והיא מרבינו ירוחם אבל לא ביאר על איזה עבירה קאי אם בלאו שאין בו מעשה או בניתק לעשה והנה בכנה"ג ב"י אות כ"ו רצה לצדד דאף שאין בו מלקות בכל גווני דניתק לעשה או שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד או שאין בו מעשה וכדומה הכל פסול מן התורה ובאמת שחולק בזה על הריב"ש סי' שי"א שהזכיר שם וגם בסי' שמ"ד בריב"ש מבואר כן וכן מורה פשטות לשון הרמב"ם דכל לאו שאין בו מלקות לא מפסל ובתומים שם ס"ק א' יצא לחלק דבכל לאו שאין בו מעשה מחמת שניתק לעשה או שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דזה אינו מחמת קלות איסור הוא דנפסל לעדות אבל לאו שאין בו מעשה דמשום קלות הלאו היא לכך לא נפסל לעדות ובאמת שכן נראה מצד הסברא ועיין בד"מ הארוך הובא בהגהות מהרל"ח ריש סי' ל"ד שמשמע מדבריו גם כן דכל שאין בו מלקות כלל לא נפסל וכן מצאתי בהדיא בהרי"ף בתשובה הובא בבעל העיטור דלאו שאין בו מעשה לא נפסל חוץ ממימר ומקלל חברו בשם ונשבע והיינו משום דחשוב כמעשה וכדאמרו בתמורה דף ד' והארכתי בזה לפי שהראוני דברי רבינו יונה ז"ל בשערי תשובה שער ג' אות כ"ו שכתב אמרו חז"ל כי לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ומפורש בדבריהם ז"ל כי לאו שאין בו מעשה חמור מלאו הניתק לעשה עכ"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע׳ (כ״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.