שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ז׳ (ו׳)

והנה בשנת תרט"ו הגיע לידי ספר שו"ת יריעות אהל ובסי' כ"ט האריך להשיג על זקני הח"ץ ז"ל דגם בבשר אדם שייך אולודי ריחא רק דמה שמותר למלול בין אצבעותיו היא משום מה שאדם עושה לצורך האדם להריח ולסוך הכל התירה התורה ביו"ט ובשבת רק סחופי כסא אשיראי אסור לפי שאינו דרך הרחה ע"ש שהאריך ובמח"כ פטומי מלין הוא דלדבריו מה מקשה הש"ס ומ"ש ממוללו ומריח בו והוצרך לשנויי דשם ריחא מיהא איכא ואוסופי הוא דקא מוסיף אבל כאן אולודי ריח ולא משני בפשיטות דשם היא בדרך שאדם מריח שרי משא"כ סחופי כסא אשיראי וע"כ דאין זה ממש דאף אם דרך להריח מכל מקום אולודי ריחא אסור רק להוסיף הוא דשרי ועל בשר אדם לא איכפת לן. וברי לי שאילו היה המחבר נזכר מזה הוה הדר ביה וכמה פעמים ראיתי בספרו שמחטט אחרי גדולי ישראל וביחוד על זקני הח"ץ ז"ל וקלי קלות דומות עליו כחמורות ועושה מהם קושיא גדולה והדברים פשוטים ואף שנראה מספרו שהיה אדם גדול בכ"ז לפעמים שמח ללא דבר במחכת"ה: ובשנת תרט"ו א' תרומה הגיע לידי ספר בית אהרן שהוא מהרב מוה' אהרן מירל"ש ז"ל נין ונכד לזקני הגאון מוה' זלמן מירל"ש חותן זקני הגאון הח"ץ ז"ל ונדפס שם איזה תשובות ואיזה ליקוטים מהח"ץ ז"ל וכתב שם בזה"ל תמהני על הרב מוהר"ש אבוהב בספר הזכרונות שאסר לאכול תותין על המחט בשבת שהוא צובע המחט שהיא היפך משנתינו את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו ופירש"י לאכול בו תותין וכל פרי רך וכל הנך משנתנו מותרין לכתחילה ואין בהם שום איסור בעולם כדמוכח משמואל דפוטר מפיס מורסא היינו דמותר מדתנן מחט של יד ליטול בו את הקוץ הרי שמותר לכתחילה לאכול תותים ע"י חתיכת כלי ואין חשש צביעה בדבר וכבר ביארתי במקום אחר כל כי האי גוונא אין בו משום לתא דצובע מהאי דמותר לבעול לכתחילה בשבת אף ששם מהם היו בועלין ע"ג סודר לבן כדי להראות שהיא בתולה וכן מאותה ששנינו מסננין יין ע"ג סודרין וסתם סודרין לבן כדאמרי' בר"א דתולין ותבעי לי' למר סודרא וכו' התם מחזי כאולידי חוורא וע"ש ברש"י וסתם יין שחור או אדום כדתנן נשים בבתוליהם כגפנים יש גפן שיינו שחור ויש גפן שיינו אדום ול"ד לצביעה ודעת מהרדב"ז בתשובה להתיר מסברת עצמו וראייתנו מכרעת צבי אשכנזי עכ"ל הטהור והעתקתי לפי שאינו מצוי ואף שיש לפקפק על איזה ראיות דהו"ל פסיק רישא דלא ניח' ליה ואינו מכוין לזה מ"מ דפח"ח ועיין בזבחים דף צ"ו ע"ב אלקפטן נקטן ריחא ליד להלום מבואר שם דשייך אולידי ריחא ביד ואף ששם נאמר ע"ד צחות אבל עכ"פ הענין מבואר שם דבכה"ג שייך אולודי ריחא: