שוב ראיתי בשטה מקובצת שהביא בשם שיטה ישנה בהא דאמרו אלא מעתה מוגמר לשתרי כתב וז"ל מוגמר ביו"ט להריח ולגמר הכלים דאי משום אולידי ריחא לית ביה דהא בלא הבערה אית ליה ריחא לסמנים ואוסופי היא דקא מוסיף ריחא ע"י האור ע"ש. הנה הרגיש בקושיא זו אבל לא זכיתי להבין דאם כן סחופי כסא אשיראי למה יאסור דקא מוליד ריחא הא גוף הבושם שבכסא לריח עבידא והו"ל מוסיף אריחא ושרי וע"כ דבאותן שיראי הוא מוליד ריח חדש ודוקא למלול ביד שרי דהא גוף הבושם הוא מולל ואינו רק מוסיף אבל על דבר אחר הוה מוליד ממש ודברי השטה צע"ג ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובזה מיושב היטב דברי הה"מ פ"ז מיו"ט ה"ו שכתב על סחופי כסא אשיראי דאסור משום אולודי ריחא דכ"ז בכלל מה שאמר רבינו שלגמר את הכלים אסור ותמה הלח"מ דאין ראיה דשאני מגמר בכלים ששייך משום מכבה מה שאין כן סחופי אשיראי דאסור משום מוליד היכא נשמע מכלל דבריו ולפמ"ש אתי שפיר דכל דאסור משום מכבה אם כן אינו אוכל נפש ולא שייך מתוך ושוב אסור משום אולודי ריחא ועיין שעה"מ פ"ד מיו"ט ה"ו:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ז׳ (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.