ודרך אגב אזכיר מה שהקשה אותי הרב אבד"ק ליבשוב מוה' שמואל נחום נ"י בהא שכתב הר"ן דלכך מותר לבקע עצים אף דאפשר לעשות מעיו"ט וכתב כיון דלצורך אוכל נפש שרי אף המכשירין שרי אף שאפשר לעשות מעיו"ט וע"ז הקשה דאם כן למה אסרו מוגמר דאינו שוה לכל נפש הא גוף הבערה לאוכל נפש שרי אם כן גם לעשות מוגמר לשתרי כיון דגבי אוכל נפש הותרה לגמרי ע"ש. והנה לפמ"ש המג"א סי' תק"א ס"ק ג' ל"ק כלל וגם לפמ"ש הרב המגיד דהבערה הותרה משום דכתיב ביום השבת וביו"ט שרי אם כן לא קשה כלל וגם אם נימא דהבערה הותרה דהוה צורך אוכל נפש מ"מ הא אוכל נפש עצמו אם לא היה שוה לכל נפש היה אסור לבשל אם האוכל לא היה חזי לרוב בני אדם אם כן מכ"ש מוגמר דאינו שוה לכל נפש דלא הותר וז"ב וגם המעיין היטב בר"ן ובט"ז סי' תק"א ס"ק ב' ובמג"א הנ"ל יראה דלק"מ רק לפי שהנדז הרבה בזה ע"כ ציינתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ז׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.