ומעתה מיושב היטב קושית הפ"י הנ"ל דלדידן דאין שלד"ע לא שייך לומר דמכל מקום במעילה חייב על דאתעביד שליחותיה כמו בחש"ו דזה אינו דשאני חש"ו דהם לא עשו איסור דאינם בני דיעה ועיקר האיסור על הבעלים ושפיר מעל הבעה"ב אבל בשליח פיקח דהוא עשה האיסור דאין שליח לד"ע שפיר מהראוי שיתחייב השליח דבאמת השליח נהנה וזה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן וא"ל דנפשו של אדם חותה מן האיסור דזה אינו דעכ"פ עשה איסור בשוגג ושפיר מהראוי שימעול השליח ולא המשלח וז"ב ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.