ובזה נלפענ"ד הא דאמר רב בשבת שם כי מעיינת ביה בדוד לא משכחת בי' בר מדאוריה דכתיב רק בדבר אוריה החתי והיא תימה כיון דאין שליח לד"ע א"כ לא חטא באוריה וכמ"ש הנימוק"י ומכאן היה לו למהרש"ל לתמוה על הנימוק"י ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת דוד לא היה יכול להורגו בסנהדרין ונמצא הוא הרגו דהא לגבי דוד לא היה מקום להרגו אבל לגבי יואב לא נחשב רק לקירוב מיתה בלבד דיואב היה יכול להרגו בסנהדרין ואם כן באמת אין שליח לדבר עבירה דלכך לא חטא דוד אבל מ"מ גרם להרגו וממנ"פ נחשב לו לחטא ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (י״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.