והנה התוס' בר"ה דף ז' כתבו דהא דפריך פשיטא משום דבזה לא חיישינן כולי האי שמא לא ימסרם לציבור יפה יפה כמו בשומר ולא ביארו טעם הדבר ולפענ"ד נרא' דכל החשש שמא לא ימסרם לציבור הוא שנוח לו שיקרב משלו והיינו שיהי' לו זכות רב לפני ד' ולפ"ז שם שהתנדב להביא קרבנות ציבור אם כן אדרבא כשימסרם יפה להציבור אז יהיה לו זכות רב שמה שהיו הציבור מקריבין הוא מקריב עליהם ואם לא יהיו נקרבים בשביל הציבור אינן רק קרבנות יחיד וכאן הוי קרבנות ציבור וזה מזכה כל הציבור א"כ פשיטא דרוצה לזכות בשביל הציבור ואז יהיה לו זכות רב אבל בשומר מה שיהיה בשביל הציבור לא יהיה לו כל כך זכות כי גם הציבור נתנו כל אחד חלקו עד"מ או בעומר שבא מן ההפקר בשביעית ונמצא שיש לחוש שמא ירצה שיהי' לו העדפת זכות בשביל שיתן יותר הד' זוזי והיינו לפי הלשון האחרון דאוקי הפלוגתא בתקנו ד' זוזי אבל למה דאמרו בתחלה דפליגי שמא יטעה שכל העומר יבא משלו שפיר יש לחוש בכל דבר ולכך הוצרכו לחלוקים אחרים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ד (י״ח)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.