והנה במה שהארכתי לעיל דלא שייך לומר דזה נהנה וזה מתחייב כיון דנפשו של אדם חותה מן האיסור נתתי אל לבי בחג הסוכות שנת תרי"ד אור ליום ב' חוה"מ היא"צ של חותני ז"ל ואמרתי דבזה מיושב קושית התוספות ד"ה שלא דהא במעילה יש שליח לדבר עבירה אף דזה נהנה וזה מתחייב. ולפמ"ש ש"ה דבמעילה מיירי בשוגג ובשוגג לא נהנה דהא נפשו של אדם חותה מן האיסור ואינו נהנה אבל רבא אליבא דב"ש מיירי במזיד דאז לא שייך לומר נפשו של אדם חותה מן האיסור דהרי הוה מזיד ואם כן שפיר אמרו ל"מ זה נהנה וזה מתחייב וז"פ:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.