שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ח (ה׳)

והנה בחידושי אמרתי בזה דבר נפלא לבאר שיטת הרשב"ם וליישב קושית התוס' וטרם יהיה כל שיח אבאר מה שנשאלתי בזה מהחריף ושנון המופלג מו"ה מאיר ברא"ם נ"י במ"ש הריטב"א ספ"ב דכתובות והובא בש"ך חו"מ סי' מ"ו ס"ק נ"ג וז"ל וטעם פיסול בקרובים בש"ס דילן גזירת המלך היא שלא יהא הדבר נגמר ע"פ קרוביהן שהם כגוף אחד וכשעדיו קרובי' זה לזה הם אינם חשובי' אלא כעד אחד וכשהעדים קרובים לדייני' הרי הוא כעד עצמו נעשה דיין אחר שהעיד ואין כאן דיין שלם עכ"ל. ותמה על זה הנ"ל דמ"ש דקרובים חשובים כעד אחד דאם כן יחייבו שבוע' עכ"פ והרי בקרובים אף משבועה פטור כיון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול והנני יוסיף לתמוה דאם אם יהבינן ליה זאת אכתי מ"ט נפסלו עדים הקרובי' לדיינים דמ"ש דהוה כעד נעשה דיין אחר שהעיד ואין כאן דיין שלם הדבר צריך ביאור דמה טעם יש בדבר. והנראה בזה דהריטב"א יש לו שיטה חדשה בביאור עד נעשה דיין דהנה מ"ש דקרובי' חשיבי כעד אחד ביאור הענין לפענ"ד דכמו דאם יש פסול הגוף על עד כמו חרש או עור וגזלן וכדומה פסול כמו כן אם קרובי' מעידים כיון דהוה כגוף אחד א"כ כל אחד יש לו פסול מפני קורבת חבירו והו"ל פסול מחמת קורבה וז"ש הריטב"א דהו"ל כגוף אחד והוי ליה כעד אחד והיינו כע"א פסול דכל אחד נפסל מפני קורבת חבירו וז"ב כשמש. ומעתה נלפענ"ד דלכך אין עד נעשה דין דכיון דהתורה רצתה שיהיה הגדת עדות בשני גופים נפרדים ודייני' בשלשה גופים נפרדים וכל שהעד נעשה דיין הרי הוא כגוף אחד ואין כאן דיין שלם דהדיין נפסל מפני קורבתו לעצמו ואין כאן דיין שלם וכשר כי נפסל בשביל קורבתו וז"ב איברא דאכתי יקשה דכיון דבשעת העדות היו כשרים אם היו הם המעידים ודיינים אחרים יקבלו עדותן וכל הפסול נצמח בשעת קבלת העדות הרי לא הוה רק סופו בפסול ובמה יפסל הדיינות כיון דכל הפסול בא רק בשביל שהעידו בתחלה ובשלמא בשאר פסול הגוף שפסולם בגופם הרי לענין דיינות הם תחלה וסוף בפסול אבל כאן כיון דבאמת הדיינות לבד היה כשר אם לא היו העדי' הם בעצמם וכן העדות בלבד היה כשר רק בשביל שהם נעשו עדים ודייני' בבת אחת הרי בשעת העדות היו כשרים רק בשעת הדיינות נפסלו בשביל העדות הו"ל סופו בפסול אבל תחלתו בכשרות אבל באמת בדאורייתא גם אם רק תחלתו בלבד או סופו בלבד בפסול ג"כ פסול: