ודרך אגב אזכיר מה דאירע מעשה שאחד היה צריך לחלוץ ואירע שהיה פה ביום ד' וארא תרח"י ולא יכלו להשוות עד יום ה' והנה הוא עני ואם יצטרך להמתין עד אחר השבת יהיה ביום ב' בא והוא אין לו על הוצאותיו ואמרתי דמותר להיות בעש"ק ער"ח שבט תרח"י וארשום הטעם עיין בסדר החליצה ס"ז דאין לחלוץ בע"ש ועיין ט"ז שם שאם יש הכרח גדול שמותר לחלוץ בע"ש ועיין מ"ש הט"ז בסדר הגט ס"ק א' בזה והאריך בדברי התה"ד סי' רכ"ז שממנו לוקח מקור הדין והוא כתב הטעם דאסור לדון בע"ש ע"ש ולפענ"ד נראה דבחליצה יש מקום להקל טפי דבאמת אם התחיל ביום ה' ונגמר בע"ש פשיטא דשרי וכן מצאתי באורים סי' ה' ס"ק ב' ולפ"ז כאן בחליצה דצריך לעשות הכל ביום שלפניו וכמבואר בסי' קס"ט ובסדר חליצה וא"כ שוב מותר לעשות בע"ש ומכ"ש בנ"ד דהיה חשש ביטול החליצה מכל וכל שהחלוץ והחלוצה עניים וכמעט שנתפשרו בסך מועט ואם יהיה ביטול יש לחוש שיתבטל מכל וכל בכהאי גוונא ודאי יש להתיר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ח (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.