שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ז (ז׳)

והנה בעיקר דברי האמונת שמואל הנה יסוד דבריו ליישב דברי אא"ז הב"ח ז"ל שחידש דבטמאין ליתא משום אבמה"ח וליכא משום לפני עור ע"ז חידש בשו"ת א"ש הנ"ל דה"ט דאף דב"נ גם בטמאים מוזהר משום אבמה"ח מ"מ לא שייך לפני עור כיון דישראל אינו מוזהר. והנה גוף דינו של הב"ח כה הראני החריף ושנון מו"ה מאיר ברא"ם נ"י דלכאורה היא ש"ס מפורש בב"ב דף כ"ב דברי זקני הב"ח ז"ל דהרי אמרו שם אבר ובשר המדולדלין בבהמה וחיה ומוקי בקשורה ופריך שחט לה ומשני בטמאה וע"ז פריך מזבין לה לנכרים וקשה היאך מזבין לה לנכרים והא אבר ובשר המדולדלין אסור משום אבר מן החי כמבואר בסי' ס"ב ואם כן אסור למכור לנכרי וע"כ דמותר למכור כיון דהוא טמאה והנה לכאורה היא תימה רבה על הש"ך ודעימיה והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דהקושיא היא דיכול למכרה במקום דאיכא שאר אבר מן החי ולא קאי בתרי עברי דנהרא דלא שייך לפני עור ועיין ביו"ד סי' קנ"א אך הדבר דחוק דאם כן לוקי במקום דקאי בתרי עברי דנהרא דאז אסור למכור ומה דוחקא לאוקמא בכחושה ואף דיש לדחות כיון דשם בעי שימעט בחולין והיינו משום דקמבטל ליה לשם והרי כל דיכול לזבין אם יהיה שכיח אבמה"ח שוב לא מבטל ליה לעולם ולא מקרי ביטול אבל כ"ז דחוק אך העיקר הוא דקושית הש"ס דמזבין ליה לכל הבהמ' ואז לא מבטל ליה להך אבר מן החי וכמו דפריך שחיט ליה והיינו דישחוט להבהמ' ובכה"ג דמזבין ליה כל הבהמה שוב לא שייך אבר מן החי בודאי דבאמת לא יזבין ליה להאבר מן החי רק לכל הבהמה ואולי בכה"ג דמזבין לכל הבהמה לא שייך כלל לפני עור דהוא מזבין להבהמה וזה נמכר בכללות ובפרט בכהאי גוונא דמותר לישראל ורק משום דלנכרי אסור כל שמוכרו לכולו ל"ש לפני עור וז"ב: