שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ז (ט״ו)

אחר שנים רבות בשנת תרי"ב מצאתי בשיטה מקובצת ב"מ דף ס"א גבי תולה מעותיו בנכרי שכתב בשם הרמ"ך וז"ל אסור לישראל להפקיד מעותיו לגוי כדי שילוה לישראל בריבית נראה לומר שאין איסו' זה אלא משום לפני עור לת"מ כיון שלא העמידו הגוי הנפקד אצל ישראל המפקיד וצ"ע כיון דאינהו לא מפקדי דהא כתיב לנכרי תשיך משום לפני עור נמי ליכא דהא שרי ליה לאזופי לישראל בריבית ומשום שליחות נמי ליכא דהא אין שליחות לגוי וצ"ע. הנה מבואר דלא שייך לפני עור כל דלא מוזהר על ריבית שיתן לישראל גם לפני עור לא שייך בזה וכסברת אמונת שמואל רק דמ"ש שם דאינהו לא מפקדי דכתיב לנכרי תשיך צ"ב דמה ראיה מזה דמותר להשיך ולהלות לנכרי בריבית לענין זה שמותר העכו"ם להלות לישראל בריבית וצ"ל כל דלא הוזהר הישראל על העכו"ם משום דלאו אחיך כמו כן להיפך וע"ש דשם מבואר דגם ע"י שליח אסור להלות בריבית ועיין ביו"ד סי' ק"ס סט"ז בהג"ה ובט"ז וש"ך ואחרונים שם ועכ"פ מבואר כהא"ש וצ"ע: והוגד לי בשם ספר יד מלאכי שנסתפק אם שייך לפני עור כשזה אינו עושה איסו' אי נימא דכל שמושיט לו איסור אף שזה אינו אוכל עדיין מכל מקום הוא עובר על לפני עור או דילמא דאינו עובר רק בשזה אוכל האיסו' והביא ראיה מהא דאמרו בקידושין דף ל"ב ודילמא רתח וקעבר על לפני עור והרי שם אינו דבר ברור ודלמא לא יאמר לאבוהו ברותחי' מידי וא"כ לא עבר על לפ"ע אבל אינו ראיה דעכ"פ חיישינן שמא תיכף בשעה שיקרע ירתח ונמצא שיעבור על לפני עור. ואני אמרתי בחפזי ראיה מהך דאמרו בחגיגה דף י"ג אין מוסרין דברי תורה לעכו"ם והקשו בתוספות תיפוק ליה משום לפני עור והרי כל מה דאתי ללמד תורה לעכו"ם הוא משום דהוה כנערה המאורסה דאמרו בסנהדרין והיינו משום חשש שמא יוציאו דברי תורה לדברי תפלות ולפ"ז אינו ברור עדיין שיעשה זה וא"כ לא שייך לפני עור וצריך קרא אף דיש לדחות קצת ראיה יש אמנם בתוספתא דמאי פ"ב מבואר קצת דין זה וז"ל ע"ה שאמר לחבר תן לי ככר זה ואוכלנה יין זה ואשתנה לא יתן לו וכו' כיוצא בו לא יושיט ישראל אבמה"ח לב"נ ולא כוס יין לנזיר וכתב הגאון התנא מוהרר"א בביאוריו לא"ח סי' תרי"ב דדוקא באבמה"ח לב"נ או ביין לנזיר הוא דחיישינן שיעשה איסור אבל בשאר דברים לא חיישינן שיעשה איסו' ובעינן שיאמר תן לי ככר זה ואוכלנה הא לא"ה לא חיישינן ומותר ליתן לו א"כ משמע דאין חשש לפני עור כל זמן שאינו אוכל ועיין מלמ"ל פ"ד ממלוה ריש ה"ב ועיין בחינוך רל"ב כי גם הדין דלא יושיט השמיט הרמב"ם ועיין בע"ז דף ט"ז שאסרו למכור כלי מלחמה וכל דבר שיש בו נזק לרבים מצד לפני עור ושם אין הנזק ברור וצ"ע. ומדברי הר"ן ריש ע"ז והחינוך הנ"ל מבואר דבכה"ג לא שייך לפני עור ועיין במעיין החכמה דף נ"ג ע"ב בדלת המתחיל צופי' עורים ודו"ק: