שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ז (י״ד)

והנה הכנה"ג היה לו הרשב"ץ בכת"י וכפי הנראה היה כתוב לפניו בתשב"ץ כדמשמע בפסחים ר"פ כ"ש ולא הבין כוונתו והבאר יעקב מצא זאת בהירושלמי ובאמת לפנינו מבואר כוונת התשב"ץ לירושלמי ריש פרק כ"ש אבל אין ראיה כמ"ש הפ"י והבאר יעקב שם דשם מלא יאכל בציירי נפקא ודו"ק. ובגוף קושית הפרמ"ג דלישני דאבמה"ח נתערב ברוב כשרות רק דלב"נ לא אזלינן בתר רוב ולישראל שרי נלפענ"ד דבר חדש כיון דאף קבוע שאינו ניכר הו"ל קבוע ועכ"פ מדרבנן ודאי אסור א"כ ברובא דאיתא קמן הרי איקבע כאן איסור רק דלדידן דאזלינן בתר רובא לא מקרי קבוע דהא בטל ברוב והרי בנמצא הלך אחר הרוב ולפ"ז כיון דלגבי הגוי מקרי קבוע דהא לדידיה ל"מ הרוב א"כ אדרבא לגבי דידיה מקרי קבוע גמור והרי בקבוע דעת הכו"פ סי' ק"י ורבים מהאחרונים דכל שיש אחד שיודע מהקביעות מקרי קבוע ועיין כו"פ סי' ק"י ס"ק י"ב וא"כ הרי כאן גם ישראל יודע שאיקבע כאן איסור לב"נ ומקרי קבוע ואסור ועיין תוס' מנחות דף כ"ב בשחיטה בנבילה שכתבו דהוה קבוע וא"כ כל שאיקבע לב"נ שוב אסור גם לדידן ועיין קצה"ח סי' רצ"ב ס"ק ב' ולפמ"ש יש להוסיף כיון דלגבי ב"נ לא אזלינן בתר רובא דגזל גם לעכו"ם אסור א"כ הוה לגבי עכו"ם כקבוע ושוב אסור אף לישראל אף דלקחו נכרי וצ"ע בזה אבל מ"ש כאן נכון לפענ"ד ועיין בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' מ"ב ויש לפלפל שם עפ"ז ואכ"מ והרב מוהר"ב הנ"ל אמר דמ"מ לגבי הישראל לא שייך הקביעות של איסור והשבתי דגם לישראל הנ"מ בקביעות דאסור משום לפני עור א"כ הוה כמו יודע בקביעות דמקרי קבוע אף שלדידן אינו ניכר ודו"ק: