שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ו (ד׳)

ובזה מיושב היטב קושית המהרש"א בהא דמסקינן והלכתא אין מעמידין בעור קיבת נבילה והקשה דכאן יקשה למה נקט נבילה דוקא אף כשירה נמי לאסור משום בב"ח ולפמ"ש אתי שפיר דלפי המסקנא לאחר חזרה דקרוש פירשא בעלמא אם כן היה בטל ששים ולא שייך דבר המעמיד דלא יבטול אף באלף ולכך מוכרח לנקוט עור נבילה דאז אף באלף לא בטל ובזה מיושב קושית דו"ז בישועת יעקב סי' תמ"ב דאמאי לא יאסור בהנאה גם כן משום חשש בשר בחלב דא"ל דהו"ל ספיקא דרבנן כיון דלענין אסור אכילה חיישינן משום עור נבילה שוב נחוש גם משום בב"ח דאל"כ הוה זלזול דרבנן ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דמשום בב"ח בטל בששים דהו"ל זה וזה גורם דקרוש פירשא בעלמא היא ודו"ק. מיהו בלא"ה י"ל כיון דעור נבילה היא לא שייך בב"ח דאין איסור חל על איסור ולא שייך זלזול דרבנן כלל ודו"ק. אמנם כ"ז לשיטת התוס' בחולין כפי הבנת מהר"ם לובלין אבל בע"ז שם ביארו בד"ה זוזא דלר"ת אף קודם חזרה היה מותר בקרוש ולכך הקשו דמה פריך משמואל לישני כאן בקרוש כאן בצלול דהעמד' היא דוקא בקרוש וראיתי בכו"פ שם שהקשה דאמאי לא מקשו תוספו' קושיא גדולה מזו דאיך אמר ר' יהושיע במשנה הטעם משום שמעמידין בקיבת נבילה והא בקרוש מעמידין וקרוש אף קודם חזרה פירשא בעלמא היא והיא תימה גדולה ולפענ"ד י"ל דהנה היה מקום לומר דהחשש הוא שמא העמידו בקיבת נבילה שנמלחה בעורה ואם כן ניהו דפירשא בעלמא הוא מהראוי לאסור וכמה נדחק בזה הש"ך בס"ק ל"א דניהו דפירשא הוא אבל הטעם שקיבלה מעור מהראוי לאסור עכ"פ בששים ואם כן יש לומר דזה הי' סברת ר"י וע"ז השיב לו מקיבת עולה דכיון דפירשא היא א"י לאסור וכדקי"ל בש"ע שם וכמ"ש הש"ך בטעמו שם וא"כ ל"ק מהמשנ' אבל משמואל שפיר מקשה דלכך נתן טעם בשביל עור נבילה דבשביל הקיבה גופה בלי עור הוה פירשא בעלמא בקרוש אף בלי חזרה וז"ב בכוונת התוספות אמנם אי קשיא הא קשיא לשיטת רש"י בחולין דף קט"ז דגם קרוש אוסר והא דקאמ' פירשא הוא לא למפקע שם חלב מינה רק להורות דאינו מגופה א"כ מה השיב מקיבת עולה דלמא בעולה שפיר שורפה חיה דאין קדושה חלה עליה אבל לענין שתאסר להעמיד שפיר תוכל לאסור אף בקרוש והיא קושיא גדול' וצ"ע על שלא התעוררו בזה המפרשים וצ"ל דגם לרש"י לא מסתבר שיהיה מקרי דבר המעמיד הקיבה הקרושה שלא יבטול באלף שזה נראה מחולק מקצה אל קצה רק דשיטת רש"י דיוכל לאסור עכ"פ בששים אף שהוא קרוש ומה שאוסר רש"י הוא משום דהוי לי' מין במינו והוא לשיטתו דפוסק כר"י דמין במינו לא בטיל וכמו שביאר שם היטב: