שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ו (ט״ז)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובגוף דברי בעל העיטור שהביא הב"י סי' קט"ו שפירש הך דמחליפין בשאור בתערובות נראה דבא ליישב קושית התוספות בחולין דף ה' דמה הועילו במה שמחליפין הא אסור בשביל פת עכו"ם לזה בא ליישב דמיירי בשאור ובתערובות ודו"ק ועיין בב"י ריש סי' קמ"ב. והנה בדגול מרבבה סי' פ"ז הביא ראיה מרש"י דס"ל דבר המעמיד בטל בסמ"ך כשיטת רש"ל דאל"כ למה הוצרך בדף קט"ז לתת טעם דאסור דהו"ל מב"מ ת"ל דהו"ל דבר המעמיד ולפענ"ד נראה דהנה באמת צריך ביאור הא חלב אינו שמן ואינו אסור רק כדי קליפה וכמ"ש הט"ז סי' פ"ז ס"ק יו"ד וא"כ שוב הו"ל מעמיד בהיתר ובאיסור שהרי מה שיותר מכ"ק הו"ל היתר והרי מבואר שם סי"א בהג"ה דאם מעמיד בהיתר ובאיסור הוי ליה זה וזה גורם ומותר והערני לזה אחד מהתלמידים בחורף שנת תרט"ז אור ליום ג' בשלח ואף דהט"ז והש"ך כתבו דביש באיסור לבד כדי להחמיץ אסור מכל מקום כאן דאינו רק דבר מועט כדי קליפה אם כן פשיטא דאין בזה לבד כדי להעמיד ושרי וצ"ל דלכך באמת רש"י נתן טעם משום דהו"ל מב"מ ובמשהו דאל"כ לא יהיה דבר המעמיד דהו"ל זה וזה גורם ובאמת לדידן צ"ל דאנן מספקא לן אי חלב הוה כחוש או שומן ועיין פר"ח סי' ק"ה ולכך מחמירין. ובזה מיושב קושית הש"ך ס"ק למ"ד דלמה לא יהיה דבר המעמיד ולפמ"ש הא באמת הו"ל ספק דבר המעמיד דהא יכול להיות דאינו אוסר כולו רק כדי קליפה שוב הו"ל זה וזה גורם וכמ"ש. ובגוף קושית הט"ז ס"ק יו"ד אני מוסיף דהא כל שאי אפשר לקלפו שרי בלא קליפה כמבואר לקמן סי' צ"א ואף שהט"ז חולק שם אבל המחבר ורמ"א י"ל דאזלו בשיטה זו וגם לפמ"ש הש"ך שם לחלק כ"ע מודו בזה וגם לפמ"ש בתוס' חדשים לחלק דבב"ח דכל אחד היתר כ"ע מודו דכל דאי אפשר לקלפו שרי אם כן לק"מ וגם במ"ש הט"ז ס"ק י"ג בשם רב במרדכי שכתב דכיון דאינו רגיל להעמיד מן הצלול לבד רק מן הקרוש גם כן הוי ליה זה וזה גורם ע"ש ואני תמה דכל הטעם דקרוש מותר היא משום דהיא כפירשא והוה כפרש וכלה הכח אם כן ע"כ שא"י להעמיד דפשיטא דבמקום דהוה כ"כ קלוש הטעם עד שנחשב כפרש בעלמא דאין כח להעמיד וע"כ דהעמדה בא מהצלול לבד ועכ"פ יש בהצלול לבד כדי להעמיד ובכה"ג לא מקרי זה וזה גורם כמ"ש הט"ז וצ"ל דהקרוש אין בו בעצמו כח כ"כ ונקלש הטעם אבל צירוף להצלול יש בו כח ובהצלול לבד אין בו כח להעמיד וצריך צירוף הצלול אבל זה צריך עיון דמנ"ל לרב כזאת:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.