שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ו (ט״ו)

והנה בדברי הראב"ן סי' ח' שהובא במ"א סי' תמ"ב ס"ק ט' בחומץ שנתחמץ בשמרי שכר ואח"כ נתחמץ בשמרי דבש והיה שלישי ורביעי להשמרי שכר והתיר ר"י והוא השיגו מטעם דמעמיד והוה כאילו בעיניה צריך להבין דעכ"פ קודם פסח נתחמץ גם בשמרי דבש וגם השמרי דבש מעמידים ורק שתחילת החימוץ בא משמרי שכר ואם כן הוה כמו זה וזה גורם דעכ"פ השמרי דבש גם כן פועלים להחמיץ והמ"א כתב שם דזה וזה גורם שרי בחמץ גם כן וצ"ל דס"ל לראב"ן דבחמץ לא שייך זה וזה גורם דעכ"פ משהו אסור. ובזה מיושב היטב מה שהקשה בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' צ"ז מהא דכתב הב"י ביו"ד סי' קט"ו בשם בעל העיטור דחלב שחלבו ונתערב מחלב טמא דלאחר שלשה פעמים כלה החלב לגמרי ולפמ"ש א"ש דדוקא בחמץ החמיר הראב"ן ולא בשאר דברים ועיין בהגהת דגול מרבבה סי' קט"ו שם ולפענ"ד גם מ"ש הבעל העיטור הובא בב"י ביו"ד סי' קכ"א דגם בכ"ח שאינו ב"י בדרבנן מהני הגעלה שלשה פעמים היא גם כן מטעם זה דבשלשה פעמים הוה כאילו בשלו שם שלשה פעמים שכבר כלה הטעם ולפ"ז דוקא בדרבנן היה מועיל וגם בחלב כיון דאינו רק גזירה דרבנן היה מועיל וכן כתב הרוקח סי' רצ"א ותפ"ז דקדירה שנתבשל בה חמץ משהו תוך הפסח ובשלו בה אח"כ שלשה מינים שא"מ אחר הפסח ויהיה מותר וע' חק יעקב סי' תמ"ז ס"ק ד' ועכ"פ יהיה איך שיהיה לפענ"ד לא קי"ל כהך דראב"ן דגם במשהו הו"ל זה וזה גורם ושרי ובפרט לענין להשהות אחר הפסח דבמשהו לא שייך בל יראה כמ"ש בשו"ת מהרי"ט צהלין סי' ס"ד באורך וכן הסכים בשו"ת אא"ז הח"ץ סי' פ"ו ע"ש: