והנה לכאורה יש להקשות לשיטת התוס' בשם ר"ת דיש חילוק בין צלול לקרוש א"כ אמאי מותר בקיבה לאחר חזרה דניהו דרוב מעמידין בקרוש וכמ"ש התוספות בע"ז דף ל"ד מכל מקום מיעוטא מעמידין בצלול וסמוך מיעוטא לחזקת איסורא של אבר מן החי דהיה בחייה ואסור ולכאורה י"ל כיון דעכ"פ כבר נשחטה כבר יצאתה מאיסור אבר מן החי אם כן לא שייך חזקת אבמה"ח להצטרף להמיעוט אמנם עדיין י"ל דכיון דבעת שחיטה היתה מפרכסת ואסורה לב"נ דל"מ שחיט' ואם כן בעת ההיא היתה הקיבה צלולה ונאסרה והנה בטוש"ע יו"ד סי' כ"ז מבואר דכל דמועיל השחיטה לא שייך אבר מן החי רק בטמאה דל"מ השחיטה וגם בטהורה כל דשחטה נכרי והיינו משום דשחיטתו נבילה ועיין בש"ך ופר"ח שם ולפ"ז י"ל כיון דשמואל אמר דקיבת נכרי שחוטה נבילה ואם כן לא הועיל בשחיטה כלל אף לטהר מידי נבילה שוב שייך איסור אבמה"ח:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ו (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.