שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ה (ה׳)

והנה לכאורה קשה לי טובא דלפמ"ש המג"א שם דכל דיש לו תקנה בפדיון לא שייך מראית עין דיתלו דנעשה התקנה א"כ קשה דהא יש תקנה בשאלה על ההקדש וכבר הקשו כן האחרונים אך באמת היה מקום לומר לפמ"ש החו"י סי' ק"ל דאם אמר זה הדבר דהיינו נדבה א"י לשאול ורמזו המלמ"ל פי"א ממעה"ק וכעת אין ספר חו"י לפני אך לדעתי טעמו של דבר דהרי בחולין פרק שלוח הקן נחלקו בדף קל"ט ר"י ור"ל בנדבה דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא. ואם כן א"י לשאול דהוה כמו מסרו ליד גזבר דא"י לשאול עליו וכמבואר בסי' רנ"ח ביו"ד ולפ"ז כאן שאמר בשר זה אין יכול לשאול עליו [ועיין ברמ"ע מפאנו סי' ס"ב שלא זכר דברי הש"ס הלז וכמ"ש בגליון שם] אך לפ"ז יקשה דכל הטעם דהוה בי גזא דרחמנא היא משום דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט כל דאינו מחוסר מעשה וכבר הפריש אותו הדבר והרי מבואר בתוס' בקידושין דף נ"ט דכל היכא דליכא רווחא להקדש לא שייך אמירתו לגבוה ואם כן בזמן הזה דקי"ל דהמקדיש בזה"ז תיעקר ואם כן אין לו פדיון ואם כן אין רווחא להקדש ולא שייך אמירתו לגבוה ועכ"פ יכול לשאול עליו דלא הוה בי גזא דרחמנא ואם כן אמאי יהיה אסור ואף אם נימא כשיטת הרי"ף דיש לו פדיון הא בשר כתב המ"א דאין לו פדיון דהקדיש זכר לדמיו קדוש לעולה ואם כן ניהו דאין האמת כן וכמ"ש המג"א ואם כן יקשה ממנ"פ דאם אין לו פדיון לפי דעת הרואים שוב אין רווחא להקדש ולא שייך אמירתו לגבוה ושוב יכול לשאול עליו ויתלו דשאל עליו והיא קושיא נפלאה והיה נראה לכאורה בזה דכיון דבזמן הזה קדשים גריעי מבע"מ דלא חזי לא לגופיה ולא לדמים כדאמרו בע"ז דף י"ג וא"כ שוב יש לו פדיון ואין יכול לשאול עליו כיון דיש לו רווחא אך לפ"ז עדיין יקשה דאם כן יתלו בפדיון והנה לכאורה רציתי לומר דכיון דקי"ל דגם קדשי בה"ב בכלל העמדה והערכה וכמ"ש הרמב"ם פ"ה מערכין ואם כן שפיר אין נשאלין דהיה רווחא להקדש דכ"ז שהיה בכלל העמדה והערכה היה לו פדיון ועתה אין לו פדיון דאינו בכלל העמדה והערכה ואם כן חיישינן שיסברו שהקדישו מחיים והיה לו פדיון בעת שהיה בכלל העמדה והערכה ואם כן לא מצי לשאול עליו וכעת אינו בכלל העמדה והערכה ואין לו פדיון ואין לומר דאם כן יתלו הרואים שנפדה מחיים דזה אינו דכיון ששומעין עכשיו שאומר בשר זה לפסח ממילא עוד לא נפדה וכעת אינו בהעמדה והערכה וז"ב איברא דלפי"ז דברי המג"א תמוהים במה שהוצרך לומר דבשר קדוש קדושת הגוף ת"ל דאינו בכלל העמדה והערכה ואין לו פדיון ואולי הוצרך המג"א לתרץ למה דתני בש"ס הך דתודוס כר"ש ולדידיה קדשי בה"ב לאו בכלל העמדה והערכה אך זה אינו דשם בתודוס היה קדושת מזבח וצ"ע: