שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ה (י״ז)

והנה במ"ש הלא מראש בקושית הגאון צבי ז"ל על המג"א דלרבנן אף בדמי נסכים אף דלא חזי לגופי' נחית קדושת הגוף כמ"ש התו' בתמורה דף י"ט נלפענ"ד כעת דבר חדש ונחמד עפ"מש בישוב קושית הראב"ד על הרמב"ם פט"ו ממעה"ק ה"ז שהקשה דהקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף וגם הר"ן הקשה מהא דאמרו המתפיס תמימין לבדק הבית אינו יוצא מידי מזבח ובכ"מ נדחק ולפענ"ד נראה דבר חדש ע"פ מה שמצאתי בחידושי הרשב"א בגיטין דף ל"ח הקדיש עצמו יצא לחירות מ"ט גופו לא קנוי לדמי לא קאמר דלהוי עם קדוש קאמר והקשו שם מהא דאמרו מאדם אלו עבדו ושפחותיו הכנענים הב"ע דאמר לדמי א"ה אידך נמי דאמר לדמי אמאי אין הגזברין רשאין להוציאן לחירות וכתב רש"י לוקמא כגון דגמר לקדיש לדמיו וכתב כיון דעם קדוש קאמר הוה כמתפיס תמימין לבדק הבית ועל זה האריך הרשב"א לתמוה דשם תקנה תקינו משום תיקון המזבח לפי שתמימין מועטים ואין להוציא מידי מזבח ע"ש הנה האיר עינינו הרשב"א דלכך אינו יוצא מידי מזבח לפי שבזה יש תקנת המזבח שתמימים מועטים ובזה נראה דגם מה שהקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף הוא משום שלא יהיה מתמעט המזבח ולפ"ז שם דאמר שור זה עולה שלשים יום ואחר שלשים יום שלמים עכ"פ תקנת מזבח לא יצא דבין כך ובין כך היא תקרב למזבח ואם כן למה יקדש קדושת הגוף עולה והא היא לדמיו והוא יקרב שלמים ואם כן מה נ"מ בין זה לזה ושפיר חל עליו קדושת שלמים וז"ב ולפ"ז שפיר כתבו התוס' דלרבנן דר"ש גם אם אמר לדמי נסכים חל עליו קדושת מזבח והיינו כשהוא ראוי לגבי המזבח אבל בזמן הזה דהוא אינו ראוי למזבח ותעקר או לשיטת הרי"ף יש לו פדיון גם בזמן הזה ועכ"פ לא שייך שיחול קדושת הגוף דלא שייך תקנת מזבח בזה"ז וז"ב כשמש: