והנה בשנת תבר"ך ג' שמיני כתב לי החריף מו"ה שמעון צבי ווינער נ"י מרימליב במה שאירע שאחד היה לו פרה מעוברת ואמר לכשיולד יהיה הולד לקרבן פסח והאריך מה דינו דהרי על עובר חל קדושת הגוף ושאלה לא מהני כמ"ש הכו"פ סי' ה' והשבתי בזה דהנה כל הטעם האיסור הוא משום מ"ע וכיון דלא משמע לאינשי דהוא קדוש וחל על העובר קדושת הגוף וכמה עקולי ופשורי יש בזה ועיין בחיבורי יד שאול סי' רס"ז ואם כן לא שייך מ"ע בזה ובלאו הכי נראה לפענ"ד כיון דקי"ל דלא מחית איניש נפשיה לספיקא ועיין נדרים דף י"ט ואפילו למ"ד מחית איניש נפשיה לספיקא כבר אמרו בנדרים שם דכל דספיקו חמור מודאי בודאי לא מחית איניש נפשיה לספיקא וכאן ספיקו חמור מודאי דאילו בודאי הקדש מועיל שאלה ומשום מ"ע לא מועיל שאלה כמ"ש למעלה וכיון שיש ספק שמא תלד נקבה ולא יהיה ראוי לקרבן פסח שוב לא מחית איניש נפשיה לספיקא ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ה (ט״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.