ובזה נראה לפענ"ד הא דאמר ראב"ץ נוהגים היו הזקנים שהיו נותנים בלולביהם ובתוס' כתבו משום דמצות לאו להנות נתנו ובאמת הדבר תמוה דאם כן מאן דס"ל מצות להנות נתנו מאי איכא למימר ועיין בט"א שם ובתוספות יו"ט ובשעה"מ פ"ח מלולב ובחידושי למשניות כתבתי לבאר דברי הרמב"ם בפי' המשניות שם ולפמ"ש אתי שפיר דכל דאינו ראוי לשום דבר כיון דחזי לקדושת הגוף אם כן שפיר יכולין לקחתו ללולב שגם שם הוא קדוש קדושת הגוף ומה נ"מ בין לולב למזבח וגם לא נהנה דהא לא חזי לשום דבר וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ה (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.