שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ד (ג׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי התוס' בחולין דף ק' שהביאו ראי' לשיטת ר"א דלא אמרינן חתיכה נעשה נבילה דלשיטת ר"ת יקשה היאך הגעילו יורה גדולה שאין במים ששים כדי לבטל והא המים נ"נ וחזרו ואסרו וא"ל שיחזור ויגעילם דאכתי נ"נ והקשה בכו"פ סי' צ"ב ס"ק י' דממנ"פ אם נחשבו למב"מ עם מי הגעלה שנית א"כ בטל ברוב ואם הוה מין באינו מינו כיון דהיא נבילה א"כ הא מועיל טעימת קפילא דמבא"מ בנו"ט ובאמת אין בה רק חלק מחמשים מאיסור עד"מ כו' ע"ש וקושיא זו מוזכר בקצרה בשו"ת ח"ץ סי' ק"א ע"ש דעכ"פ טעימת קפילא מועיל ולפמ"ש י"ל דהכי קשיא ליה לתוס' דכיון דלשיטת הראב"ד ודעימיה אסור לבטל מן התור' וע"כ צ"ל הא דלא נאסר הגעלה משום דאין כוונתו לבטל רק להכשיר הכלי וכמ"ש הר"ן והריב"ש ולפ"ז שפיר הקשו כיון דבפעם הראשון נאסרו המים ונ"נ כיון דאסור לבטל וכמ"ש הריב"ש וכמ"ש בטעמו א"כ כל המים נ"נ וכאן לא שייך שאין כוונתו לבטל רק להכשיר הכלי דאם לא היה ששים א"כ לא היה כוונתו להכשיר הכלי דאדרבא הכלי עוד נאסר טפי שבלעה מהמים ולשיטת הב"י בסי' ק"ג נחשב המעל"ע מחימום המים ורק שבפעם השני יכשיר הכלי וא"כ בפעם ראשונה נ"נ כל דהיה כוונתו שיבטל האיסור בפעם שנית וא"כ לא הועיל בזה ונ"נ כלו א"כ גם בפ"ש נ"נ ומה מועיל טעימת קפילא הא המים נעשים נבילה ודו"ק היטב. ובזה אמרתי ליישב לשון התוס' שכתבו דא"ל שהגעילו שאב"י דהא לא אסרה תורה רק קדירה ב"י ונתקשה הכו"פ דממנ"פ להס"ד דגם שאב"י אסור א"כ מה מועיל שיגעיל באב"י הא נאסר גם באב"י והוא דקדוק עצום. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי התוספות בפסחים דף למ"ד ד"ה לשהינהו כתבו דהיכא דנאסר הכלי ואין לו תקנה שוב הוה כדיעבד ומותר לבטל איסור ע"ש ומעתה גם כאן אם נימא דגם שאב"י אסור וא"כ א"א בתקנה בכלי גדול שוב מחשב כדבר שא"א ושפיר יכול להגעיל פעם שנית וכקושית הכו"פ וא"ל דכיון דאין מבטלין איסור נ"נ כל המים דבכה"ג מותר לבטל ודו"ק היטב: