ובזה מובן היטב מ"ש התוס' בתירוצם בשם הר"י דהואיל וליכא אלא משהו ושלא במינו לית לן בה ויכול לבטלה וכדיעבד דמי והיינו שבאמת אינו בא לנ"ט כמ"ש הראב"ד במשהו מותר לבטל ואף שכאן הקפידה תורה גם על משהו היינו במינו אבל באינו מינו שקפדה דוקא על נותן טעם ואם כן שפיר יכול לבטלו דהוה כדיעבד דהא אי אפשר בע"א ואינו מתכוין לבטל האיסו' רק שלא לשבור הכלי כנלפענ"ד. ובזה יש ליישב שלא יסתור למ"ש למעל' ד"ה אמר ועמד בזה בשעה"מ הלכות חמץ פ"ה ע"ש ולפמ"ש יש ליישב ודו"ק. ובאמת לפמ"ש הראב"ד בר"ן שם דמשהו מותר לבטל כיון שאי אפשר לבא לידי נ"ט קשה גם כאן אינו רק משהו מיהו זה אינו דדוקא ביי"נ דאף דיין ביין במשהו אבל במים ושכר אינו רק בנו"ט וכל שאי אפשר לבא לידי נ"ט שרי אבל בחמץ דלרב דבמינו גם לאח"ז אסור במשהו שוב אף משהו אסור לבטל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ד (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.