שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ב׳ (י״ג)

והנה בהא דאמרו בברכות דף מ"ז ועירובין דף י"ז ומאכיל את האכסניא דמאי הביאו התוס' דברי הירושלמי דמיירי באכסנאי עכו"ם וקמ"ל דמותר להאכילם דמאי אף שיש להם הנאה מטבל. ולכאורה מה שפורע חובו מטבל זה לא הוה הנא' של כילוי ואינו אסור מן התורה וצ"ע ובתשוב' הארכתי בזה אי בכה"ג דפורע חובו הוה הנאה של כילוי או לא כיון דהוא אינו אוכל ועיין ירושלמי פ"ב דביכורים מתניתא מסייעא ליה ואסורים לזרים פתר לה פחות מכשיעור ועיין במפרש שם שהגיה ודבריו נכונים ועכ"פ קשה אם נימא דהנאת כילוי אסור מן התור' אף לר"ל מהראוי שיאסור כדאמרו בירושלמי פ"ו דתרומות משנה ד' באיסורי הנא' דחצי שיעור אסור ועי' רש"י בביכורים שם ובתוספות יו"ט ובב"מ דף נ"ו ובתוס' שם וע"כ דמותר בהנאה ודו"ק: