והנה בשנת תרט"ו א' תרומה ר"ח אדר הגיעני תשובה מהרב אבד"ק קילקיב מו"ה נתן הלוי ששאל בעת שנתקבל לקילקיב אודות העירובין דהיינו ששם מחוץ לרחוב שיש שם בתים יהודי' זה אצל זה וזה נגד זה ויש שם עירובין כדינו בצוה"פ והרחוב עצמה מחמת כמה שריפות שהיו שם ר"ל יש שם הפסק גדול בשני צדדים זה אצל זה אשר בין בית לבית ט"ו ט"ז אמות מפסיק ביניהם ובאיזה מקומות עוד יותר רק צייל אחד יש שם בתים הסמוכי' זה לזה ובשלשה ציילין יש שם מבית לבית יותר מעשרה אמות ופרוץ מרובה על העומד ולשיטת הרמב"ם בסי' שס"ב סעיף יו"ד לא מהני אם לא כשהוא ברוח ג' כמ"ש המ"א שם כמו בהכשר מבוי מפולש וכאן מפולש היא בג' צדדים אשר יצטרך לצורה"פ יותר מעשרה כי בכל מבוי אין רק צד אחד אשר הבתים סמוכי' זה לזה אשר יחשב לסתום ויותר לא אך זאת ראה שאפשר לעשות העירובין בדרך זה אם נכנס להמבוי בתי עכו"ם שתחת הרחוב הסמוכי' זה לזה דהיינו למתוח החבל מקצה צד העומד לבית של עכו"ם הראשון שתחת צייל השני ואז תו יהי' כל הצייל ההוא מחובר ומעורב ממילא מחמת הפלוטן של עכו"ם בין אחד לחברו וממילא יהיו בתי היהודי' שבתוך הרחוב מתוקן כי יהי' באמצע אך נסתפק בהשכרת הרשות שהעכו"ם מבטל הרשות ושמע מחותנו הרב נ"י כי שכר מאדון העיר דמבואר דמועיל לעולם כל זמן שלא חזר בו דהרי רשות הבית ודריסת הרגל היא של העכו"ם וא"כ מה יועיל השכירות מאדון העיר ולא דמי לשכירו ולקיטו ולא דמי לשוכר מגזבר המלך דשם י"ל דמיירי דהבתים שייכים להמלך והנה לפמ"ש למעל' בשם הריב"ש מותר גם כאן דכיון דיש להאדון רשות ליטול הבתים וליתן להם מן הצד ודאי מותר ואף דבזמנינו נטל הכח מאת אדוני העיר מכל מקום כיון שבאלמות עכ"פ יש להם כח שוב מקרי רשות שלו כמ"ש למעל' להרב דק"ק קאנטשיק ומכ"ש אם שייך להמלך יר"ה בודאי נכון דהא בעד המס שייכי' כל הבתים להמלך כמבואר בב"ב דף נ"ד והארכתי בזה בתשובה אחת והבאתי דברי התוס' קידושין דף ל"ו ועכ"פ כאן נלפענ"ד דזה סגי ומה גם שעכ"פ ע"י אלמות יש לו כח וכמ"ש הרב מקאנטשיק נ"י ועיין בשו"ת צ"ץ סי' ס"א ס"ב ס"ג לענין בכור דאף באלמות מקרי יד עכו"ם באמצע מכ"ש כאן ודו"ק שוב מצאתי דברי הריב"ש שרמז הח"ץ שמובא בב"י סי' שצ"א וע"ש בש"ע ובט"ז ובאמת מ"ש הריב"ש דאף שהמלך גובה מס ל"מ כל שאין לו רשות בבתים באמת לפמ"ש בב"ב דהמלך מקרי מוחזק א"כ אף במס סגי אמנם בש"ע סי' ער"ח מבואר החילוק בין אם נוטל הקרקע במסו או לא א"כ י"ל דמיירי בכה"ג ועכ"פ זכיתי לראות דמ"ש להתיר יש לו מקור בב"י שם בשם הריב"ש ות"ל זכיתי בה בעצמי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
