שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס׳ (ה׳)

ובגוף קושית הכו"פ הנ"ל נרא' לפענ"ד דבר חדש דבחמץ בפסח לא יועיל מה שיבער אחד דהרי שם קאי אליבא דר"ע דככרות של בעה"ב הוסיף ר"ע והרי ר"ע ס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה וכדדייק רבא בפסחים דף ה' אליביה ולפ"ז היאך ישרוף אחת בי"ט ונתלה דהאיסור מבער דניהו לענין איסור שפיר תלינן דשל איסור הוא והותרו כולן משום דמן התורה ברובא בטל אבל לענין להתיר לשרוף בי"ט שפיר חיישינן דלמא זאת שמבער אדרבא מרובא של היתר הוא והו"ל שריפה שלא לצורך דאסור ועיין בסי' תמ"ו באו"ח ואם כן כיון שאסור לשרוף ביו"ט שוב הו"ל איסור גמור ושפיר פריך ולתני ככרות של בעה"ב. ובזה מדוקדק הא דאמר הש"ס מאן תנא דשמעת ליה ר"ע הא ר"ע מוסיף וכו' והקשה הכו"פ בסי' ק"י ס"ק ג' דל"ל לאריכות כ"כ יהי' מי שיהי' הא תני לי' התם ולפמ"ש אתי שפיר כיון דכל הקושיא אינו רק על ר"ע ואם כן שפיר משני דר"ע מוסיף ודו"ק: