ובזה יש ליישב מה דקשה לי דר"ת ביי"נ דרבנן פסק בששים ובחמץ לא רצה לעשות מעשה וע"כ דחמץ כיון דהיא דאורייתא או משום חומרא דלא בדילי או כרת החמירו טפי וקשה א"כ מאי פריך הש"ס מ"ש לענין יי"נ והא מה שא"י מידי דפיו אינו רק משהו כמ"ש הצ"ק בזבחים דף צ"ו דלכך דוקא בחטאת צריך שבירה משום דאסור במשהו ואם כן שוב מבואר החילוק בין יי"נ לחמץ והיא קושיא נפלאה ולפמ"ש דר"ת לא התיר רק בהנאה אבל באכילה אסור אף ביי"נ שפיר פריך הש"ס ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס׳ (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.