שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס׳ (י״ד)

והנה התוס' בפסחים דף ל' ד"ה אמר כתבו דיי"נ דקאמר התם במשהו אומר ר"ת דוקא כשנתנסך לפני עכו"ם אבל סתם יינם דשרי בהנאה בששים ודבריהם תמוהים דסתם יינם גם כן אסור בהנאה וכבר העיר בהגהות הגאון מוה' ר"ע איגר ז"ל ולפענ"ד צריך לומר שרי בהנאה בששים ודל"ת דשרי היא ט"ס והיינו דר"ת מחלק בין הנאה לאכילה וכמ"ש הראב"ד דמשהו דחמץ מותר בהנאה וחלקו עליו לפי שחמץ אסור מדברי תורה אבל סתם יינם דאינו רק דרבנן לכך בהנאה לא גזרו במשהו וז"ב לפענ"ד וצ"ע בב"י סי' קל"ד ביו"ד. שבתי וראיתי בב"י שם וראיתי דסתם יינם אינו אסור אלא בשתיה אבל בהנאה שרי דהיינו לענין זה שמוכר כולו לגוי חוץ מדמי אה"נ שבו ולפי זה לא שייך לאסור במשהו בהנאה דהא מותר למכור לעכו"ם ול"ש חוץ מאיסור הנאה שבו דהא במשהו א"כ לא שוה מידי וצ"ע ביו"ד שם דא"כ למה נ"מ אסור במשהו בהנאה אבל זה אינו דניהו דמשהו הוה אבל מ"מ שו"פ ויותר הרבה דאם נתערב קנקן אחד בשבעים קנקנים א"כ יש בו שיווי הרבה ואפ"ה אינו רק משהו ועכ"פ נ"ל לפענ"ד דר"ת פוסק דאינו אוסר בהנאה רק בששים דיותר מששי' אינו נהנה מיי"נ ודוק היטב: