שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ו׳ (ט׳)

והנה נתנה ראש ונשובה בגוף קושיתו שהקשה למה לא הקשו התוס' גם לאביי ורבא נרא' דבר חדש ע"פ מה שמצאתי בקרבן עדה בירושלמי קידושין פרק שלישי ה"ב גבי סדר סמפון במ"ש אם חזר בי' יתן הביא דברי הב"ש סי' ל"ח ס"ק ס"ג שהביא בשם הר"ן דאם טען פרעתי וכנסתי תוך הזמן דנאמן ותמה הק"ע דהא הר"ן כתב דאינו נאמן דאין אדם פורע תוך זמנו. ובאמת שלא ראה סוף דברי הר"ן שכתב בסוף דבריו דנאמן דכל שכנסה הוה כהגיע זמנו כדאמרו כל שפא ושפא זמניה ע"ש אך הק"ע תמה שם דאיך שייך בזה החזקה דאין אדם פורע והא כיון שרצה לכנסה והיא לא נתרצית רק שיתן לה המעות מקודם היה מוכרח ליתן לה מידי דהוה אם לוה על המשכון דודאי נאמן אף בתוך זמנו לומר פרעתי דיכול לומר דהיה צריך למשכון בתוך זמנו וע"כ הוכרח לפרוע לו ע"ש שהדבר פשוט בעיניו דבכה"ג לא שייך חזקה דאין אדם פורע. ולפענ"ד מה דפשיטא ליה למר מספקא לי טובא דא"כ בהקונטריסים דחידש המרדכי מטעם דכל שפא ושפא זמניה כמבואר בסי' ע"ח ס"א בהג"ה ולדעת הרמ"א אינו נאמן רק על כל קונטרס לבד והש"ך שם חידש דנאמן על כל הקונטריסים מה שיכתוב ודינו צ"ע כמ"ש בתשובה באורך ועכ"פ למה ליה להמרדכי זאת ותיפוק ליה שיוכל לומר הייתי צריך להקונטרס שכבר כתב ונתתי לו המעות ולא שייך בזה אין אדם פורע בתוך זמנו גם מהר"ן שכתב כאן הטעם משום דכיון דרצה לכנסה הוה כהגיע הזמן והביא מהך דכל שפא ושפא זמניה ולא כתב כטעמו וע"כ דאין זה סברא דכיון שקבע זמן אין סברא לומר דפרע בתוך זמנו דמסתמא ידע היטב שצריך להמעות כל משך הזמן ולא יוכל לתת לה. וגם בגוף הדבר שכתב במשכון אינני אוכל לצייר דממנ"פ אם זה מודה לו שהיה לו משכון והחזיר בלא"ה נאמן דמסתמא אינו מחזיר משכונו אם לא יתן לו המעות ואם זה כופר שלא היה לו משכון כלל וכדומה למה יהי' נאמן ואני תמה מהך דהתוס' הקשו בכמה מקומות למה תצטרך אלמנה לישבע על הכתובה והא אין אדם פורע בתוך זמנו ולמה לא תירצו כיון דכל נכסים אחראין וערבאין לכתובתה אין לך משכון גדול מזה ואולי פרע לה בתוך זמנו וא"ל דכיון דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה הו"ל חזקה מעליותא דאכתי נכסי' ערבאין דז"א דא"כ איך חיישינן שמא התפיס לה צררי והא מסתמא לא פרע לה וגם כן דלא חיישינן שמא פרע רק שנתן לה למשכון כמו שנרא' מרש"י ערכין דף כ"ב ובכהאי גוונא ליכא חשש כל כך ועיין בכתובות דף פ"ב ע"ב גבי תקנת שמעון בן שטח ואם כן מה הקשו התוס' וע"כ דגם בזה לא חיישינן דכל שיש לו זמן רב למה יפרע בתוך זמנו וז"ב. אך נרא' דזה לר"ל דזה חזקה אלימתא מצד הסברא אבל לאביי ורבא דס"ל דאין זה חזקה דעביד איניש דפרע כי היכא דלא ליטרדן רק היכא דהפרעון אינו ברור ס"ל דמסתמא לא פרע אם כן בכה"ג דכל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה דמסתמא מתפיס צררי כדי שתרשהו למכור הנכסים בכהאי גוונא ודאי לא שייך החזקה דאין לך לא ליטרדן גדול מזה וז"ב לפענ"ד ועיין כתובות דף צ"ו גבי יתומים אמרו נתנו לה מזונות דנחלקו רש"י ותוס' אם גם על מזונות דלהבא נאמנים ופשיטא דנכסי בחזקת אלמנה קיימי והרי אדרבא מש"ה ראוי שיהי' היורשים נאמנים דהא יש לה משכון כל הנכסים ועיין ב"ש סי' צ"ג ס"ק כ"ד ודו"ק: