והנה בהא דמבואר באהע"ז סי' פ"ו ס"א דאם אמרה שלפלוני הם נאמנת גם ביאר שם הטעם משום דיכולה לקבל הפקדון ממנו וליתן לו אחר. אבל כששוכבת על ערש דוי כהך דאתתא דרבה בב"ח בסי' נ"ב שם לא מהימנא ע"ש ובח"מ ס"ק ב'. ובלמדי עם תלמידיי שנת תרט"ו אור ליום ג' ויגש אמרתי דהדבר צ"ב דאף אם לא יכלה לכתוב בעצמה מ"מ יכולה לשלוח לו שליח שיקבל ממנו הפקדון ומ"ש היא בעצמה או שלוחה ונתקשיתי בזה ולא מצאתי מי שיתעורר בזה. ואמרתי דלדעתי הו"ל תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים דל"מ ע"י שליח כמבואר סי' ק"ה וה"ה כאן מה מועיל שלוחה הא הו"ל תופס לבע"ח דדלמא של בעל הוא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ו׳ (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.