ובגוף קושית התוס' נראה לפענ"ד דהנה ענין ליעודי תורא וליעודי גברא כפי הנראה בדף כ"ד הכל הוא לר' יהודא דלר"מ אף בקירב נגיחותיו חייב ואין נ"מ בין ליעודי תורא או ליעודי גברא ולפ"ז צריך ביאור מה מקשה הש"ס הניחא למ"ד ליעודי תורא הא כאן ע"כ לא אתיא כר"י אלא כר"מ דהרי בהוזמו זוממי זוממין והיינו אותן הכת ההזמה שלשה פעמים הוזמו וקשה הא ר' יהודה ס"ל במכות דף ה' דאסטטית היא זו וא"כ גם כאן בלא"ה לא נאמנו אותן עדות דהו"ל כת אסטטית ואף דשם הזימו כל עדות שבאו להעיד על אותה הריגה הא גם כאן הזימו כל מי שבא להעיד על אותו שור ולר"י הו"ל כת אסטטית וצריך לומר דקאי לר"מ ולר"מ לא שייך ליעודי תורא או ליעודי גברא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ט (כ׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.