עוד יש לי לומר דבר חדש דהנה הר"א ממיץ הובא ברא"ש בנדרים דף ל"ד כתב דכל דאין אחר יכול לזכות בו רק זה הוה כשלו ואף שעומד מרחוק ולפ"ז נראה לי דבר ברור דכאן שהעדים העידו על שורו שהרג הנפש ואחר כך הוזמו א"כ כיון שזה נתייאש ממנו כדאמרו בכריתות ואם כי טרם שהוזמו לא היה יכול אחר לזכות רק הם בלבד דהא מי יודע יותר שעדים שקרים הם חוץ מהם אם כן שוב הרי זכו עדים באותו שור ואח"כ כשהוזמו מחזירין השור לבעלי' ונפטרו מדמי היזק השור ובש"ס דאמרו בשור שרבע פלוני דמשלמין דמי השור צ"ל דמיירי באופן הזה שהעידו עליו ידע שהם עדים שקרים ולא אתייאש ממנו ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ט (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.