שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ט (י״ד)

ובגוף הקושיא על הרמב"ם לפענ"ד לק"מ דבאמת בעד השור משלמין ממון רק שעל הכופר שרצו לחייבו ונתמעטו מכופר לכך לוקין ע"ז ואינו שייך לוקה ומשלם שלא השם המחייבן ממון מחייבן מלקות דהמלקות הוא על הכופר כנלפענ"ד ואף דבכ"מ עדים זוממים משלמים ואין לוקין היינו במקום שיוכל לקיים כאשר זמם בממון פשיטא דמשלם ואינו לוקה כדיליף בכתובות דף ל"ב מקרא אבל כאן כיון שאינו משלם כופר דלאו בני כפרה נינהו כדמפרש טעמא בריש מכות דף ב' שוב א"א לקיים כאשר זמם על הכופר רק במלקות והוה כמו לאו דבן גרושה ובן חלוצה דמקיימים במלקות וזהו עיקר חידושו של רבינו שם והמעיין בלשון רבינו ימצא שכיון לזה באותה הלכה ובאותו פרק ואף למ"ד דלא דריש בכל התורה כלה סמוכין במשנה תורה דריש שהרי דרכו של רבינו לרדוף מאמר אחר מאמר אבל פשיטא דמשלם בעד השור ולא שייך אינו לוקה ומשלם שהתשלומין בשביל השור והמלקות הם בשביל כופר והמלקות במקום תשלומין של ממון ובכהאי גוונא לא מקרי שתי רשעיות והוה כמו ממון לזה ונפשות לזה ועיין בכתובות דף ל"א גבי קרע שיראין של חבירו ובתוס' שם וגם כיון דכופרא כפרה ובכפרה לא שייך קלב"מ כמ"ש התוס' בכתובות דף למ"ד גבי זר שאכל תרומה ואף דאינם משלמין כופר דלאו בני כפרה נינהו היינו כמ"ש רש"י דשורם לא הרג הנפש אבל מ"מ המלקות דהוא במקום הכופר לא שייך קלב"מ כנלפענ"ד וקצת יש לעיין איך אפשר דהעדים ישלמו כופר דהיאך יעשו ישלמו כל אחד כופר שלם הא יהיה יותר מכאשר זמם דהם לא רצו להפסידו רק כופר אחד ואם לא ישלמו רק חצי כופר הא כופר שלם בעינן מיהו לפמ"ש התוס' בב"ק דבתשלומין אפילו חצי מקרי תשלומין כמ"ש בדף מ' ד"ה כופר ואם כן הרי הם צריכין לשלם מה שהוזמו ובממון משלשין כדאמרו במכות דף ה' ועיין ברמב"ן וריטב"א שם ודו"ק היטב: