ובזה מיושב מה שהקשה המאירי הובא בחמרא וחיי להכנה"ג לשיטת ר"ת איך קאמר הש"ס שם דלמ"ד זה וזה גורם אסור ניחא הא לא נאסר מחיים ולפמ"ש יש לומר דאסור כדי שלא לענות את דינו וכפי הנראה מדרבנן אסרוהו כדי שלא לענות את דינו. ובזה יש ליישב גם הא דאמר שור הנסקל לאו דמרא קא טבח דהיינו כיון דמדרבנן אסור לא מקרי דמרא מיהו התוס' בב"ק דף ע"ב לא כתבו כן וע"כ נראה לפענ"ד דגם ר"ת מודה דכל דנגמר דינו לסקל שוב עכ"פ אינו של מרא דאיאושי מיאש דהוא סבר שהב"ד יקטלו אותו תיכף וכדאמרו שור הנסקל כל הקודם בו זכה דהוא עכ"פ אפקריה וא"כ שפיר לא מקרי דמריה דהא כבר יצא מרשותו ומי שזכה בו מותר בהנאה כל דלא נסקל כנלפענ"ד והיה מיושב בזה כל הקושיות וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ט (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.