והנה ברמב"ם פ"ד מפרה אדומה ה"ב שוחט הכהן בימינו ומקבל הדם בשמאל ותמהתי ע"ז בתשו' אחת דהיאך אפשר שיקבל הדם בשמאל והא שמאל לעולם פסול ועיקר הוא בימין. אמנם מצאתי בתוספתא פי"ד דנגעים לענין מצורע שאמרו דשני כהנים מקבלים את דמו אחד בכלי ואחד ביד זה שקיבל בכלי מקבל בימין וזה שקבל ביד מקבל בשמאל ובר"ש פי"ד דנגעים משנה ח' הביאה וכתב דמקבל בשמאל משום דכתיב על כפו השמאלית וכתיב נמי וטבל באצבעו הימנית הרי לפניך דמקבל בשמאל הן אמת די"ל דשאני התם דגלי קרא על כפו השמאלית אבל באמת נרא' מדברי הר"ש דכל שצריך להזות בימין ממילא הקבלה בשמאל וא"כ הוא הדין כאן כיון דצריך להזות בימין ממילא הקבלה בשמאל ומזה נרא' ג"כ ראי' למ"ש הרמב"ם דמצותה ביד והראב"ד תמה דמנ"ל דפסול דלמא דוקא למצוה והרי בכל חטאת דכתיב באצבעו ולקיחה בכלי חשוב לקיחה ע"ש ולפמ"ש הרמב"ם למדו מהך תוספתא דנגעים דלקיחה ביד ומקבל בשמאל והזאה בימין והוא הדין בפרה אבל מצאתי ברמב"ם פ"ד ממחוסרי כפרה הלכה ב' שכתב ומקבלין שני כהנים את דמו אחד מקבל בכלי וזורק ע"ג המזבח ואחד בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית וכתב הכ"מ דכ"כ בתוספתא פ"ק דזבחים והר"י קורקוס הקשה מהך תוספתא דפ"ב דנגעים הנ"ל ונדחק דמ"ש מקבל בשמאל היינו ממה שמערה בימין ע"ש ובאמת שגם בהך דפרה מובא בתוספתא הובא בר"ש פ"ג דפרה משנה ט' שנחלקו כעין זה ת"ק ור"י ע"ש והרמב"ם פסק שם כהך דר"י ובפרה פוסק כת"ק אבל הר"י קורקוס לא זכר דברי הר"ש פי"ד דנגעים שמפרש שם מקבל בשמאל כפשוטו ע"ש ובאמת שדברי הר"י קורקוס דחוקים אבל הרמב"ם פסק כהך תוספתא דפרק קמא דזבחים ועיינתי בפ"ק דזבחים בתוספתא וראיתי שם לעיל מיני' הביא גם כן מחלוקת ת"ק ור"י לענין פרה אדומה ואח"כ מבואר באשם מצורע הדין בפשיטות ואני תמה דכלפי לייא דבמצורע דכתיב על כפו השמאלית יצטרך שיערה מימין לשמאל ובפרה אדומה דלא כתיב שמאל סגי לת"ק אם מקבל בשמאל ועיין מנחות דף ט' ודף י' ובזבחים דף כ"ד. ומצאתי ביומא דף ס"א ע"ב אשם מצורע שני כהנים מקבלים את דמו אבל לא מוזכר שם רק סוף התוספתא ולא כל התוספתא ע"ש וצ"ע בכ"ז כי לא מצאתי מי שיאיר עיני בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
