ובזה אני אומר דבר נחמד בביאור הסוגיא דריש ב"מ בהא דס"ד דבראייה בעלמא קני אף דמבואר בכמה משניות דבראיה לא קני וכבר נתקשו בזה התוס' שם ע"ש ובשטמ"ק שנדחקו בזה הקדמונים ולפמ"ש יש לומר דהנה לכאורה לפמ"ש בטעם דהבטה בהפקר קני לפי שיצא מרשות הבעלים בשביל שהוא הפקר לפ"ז במציאה יש חילוק דאם הוא במקום שחייב להחזיר אם כן לא פקע שם בעלים מינה אבל אם הוא במקום שרוב נכרים אז אין צריך להחזיר שוב פקע ההפקר שם בעלים מיניה ולפ"ז שם בשנים אוחזין דכתב הרא"ש דמיירי במקום שרובה נכרים שפיר ה"א מאי מצאתיה ראיתיה וקני דכיון דפקע שם בעלים מינה ול"ק קושית התוס' דבכל מציאה שיש שם בעלים לא קני בהגבהה וע"ז פריך מרבנאי דשם מיירי מאבידת עכו"ם דמותר בגזל ואח"כ בעינן אתאי לידיה וע"ז מוכיח דע"כ בראיה לא קני במציאה כיון דמשכחת לה שיהיה לה בעלים אבל בהפקר קני בהבטה לבד ומיושב קושית התוס' מהא דהבטה בהפקר קני ודו"ק היטב כי הוא חריף ונעים ונחמד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ד (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.